נלי הקטנה
נלי הייתה רק ילדה קטנה. היא הייתה תמימה, וטובת לב.
יום אחד, נלי הקטנה פגשה ילד אחד בגן שלה. קראו לו אלכסנדר. הם החלו לשחק יחד, לבלות יחד, לאכול יחד, ובסוף? הם אפילו החזיקו ידיים.
יום אחד, אלכסנדר בא ונתן לנלי בובת חרסינה. הבובה הייתה בצורת בחור בהיר, שיערו בלונדיני ועיניו ירוקות כאיזמרגד. הוא היה לבוש באפודת סווטר על חולצה מכופתרת ומכנס מורם גבוה.
היא החליטה לקרוא לבובה דימיטרי. היא טיפלה בבובה ואהבה אותה, ואלכסנדר טיפל בדימיטרי יחד איתה.
הזמן עבר ונלי רצתה לעבור לגן אחר. הוריה הרשו לה, הם אפילו יתנו לה לקחת את דימיטרי איתה.
אבל מה? אלכסנדר לא רצה.
היא התחננה שיבוא והוא בכה שתישאר, אבל אף אחד מהם לא וויתר.
אז נלי הקטנה, שהייתה עכשיו רק טיפה פחות קטנה, עברה לגן שהיא רצתה לעבור אליו- הגן היהודי.
ומי עבר איתה? דימיטרי. לא, לא הבלונדיני. דימיטרי אחר, שהוא לא בובה. ילד אחד שסתם היה איתה בגן והם לא באמת דיברו אי פעם, הוא עבר יחד איתה אל הגן היהודי.
היא זיהתה רק אותו, אז הם דיברו.
ומה? הם התחברו. הם שיחקו יחד, הם בילו יחד, אכלו יחד, ובסוף? הם אפילו החזיקו ידיים.
והוא גם נתן לה בובה. הפעם, זו הייתה בובה ילדה. לבובה היה שיער חום בהיר מאוד, אבל עדיין לא בלונד, ועיניים ירקרקות-חומות שמוסתרות מאחורי משקפיים עבות. הבובה הבחורה לבשה מכנס ג'ינס שהיה גדול מדי בשביל מידותיה הבובתיות, וסווטשירט וורוד.
היא קראה לבובה הזו בשם אליזבת.
אבל אליזבת לא הייתה כמו דימיטרי. אליזבת הייתה עדינה יותר, היא הייתה שבירה יותר. דימיטרי כבר התחבר עם הבובות של כולם בגן היהודי, בעוד אליזבת נותרה על הכיסא של נילי הקטנה בהפסקות.
אליזבת הייתה סדוקה, ונלי הקטנה ניסתה לתקן את הסדקים שבה, אבל מעולם לא הצליחה.
בעצם, היא לא באמת ניסתה מספיק. נלי היא ילדה עסוקה.
אז אליזבת נותרה סדוקה.
דימיטרי הילד נאלץ לעזוב את הגן היהודי, והפציר בנלי שתחזור יחד איתו לגן הקודם. אבל נלי? היא סירבה בכל תוקף. היא ידעה שכאן דימיטרי הבובה כבר השיג חברים בובות משלו, והיא נלחמה בעולם בשביל להגיע לשם.
אז דימיטרי הילד עזב בלעדיה.
כמה קשה לילדה קטנה לטפל בשתי בובות לבדה, בגן בו היא כמעט לבדה, כשאחת הבובות סדוקה.
והסדקים רק גדלים מדי יום ביומו, גם מהטיפול שמנסה להעלים אותם.
תגובות (22)
אז את ואח שלך שניכם מנותקים מאבא שלכם? זה ממש עצוב. ולמה סדוקה? את דווקא אחת מהכותבות הכי סגודות באתר..
כולם יודעים שאת מוכשרת
די נו, אני מסמיקה בגללך ><
וזה לא כזה עצוב מבחינתי, לא יודעת איך אחי עם זה כי הוא… לא נוטה להראות רגשות.
אלא אם הוא כועס עלי, דביל.
וסדוקה בקטע של… נשמה סדוקה. בחיים לא הייתה שלמה. משהו בה תמיד היה לא במקום, סדוק כזה.
ליזי שלי נראלי הבנתי, אמא שלך ואבא של אח שלך לא מישראל, והם היו חברים טובים,ואז אח שלך הגיע לעולם ,אמא שלך ואבא שלו טיפלו בו ביחד,עד שיום אחד אמא שלך רצתה לעבור לארץ ישראל ,לארץ הקודש , אבא שלו לא רצה, אבל בסוף אמא שלך עברה עם אח שלך לישראל ,בישראל היא פגשה את אבא שלך ,שגם היה איתה בחול אבל גם עבר לישראל, הם התחילו לדבר והתחתנו ואז ליזי הקטנה באה לעולם, ואז אבא שלך עזב, והשאיר את אמא שלך לטפל בך ובאח שלך לבד ,
אני צודקת?
אין לי מושג בעניין ההיו חברים טובים, לגבי כל השאר כן~ אוה, וגם אבא שלי לא מישראל, הוא מאוקראינה. ואח שלי גם לא מישראל.
אני הצברית במשפחה, כל השאר עלו.
ראיתי נלי אז נכנסתי, לחברה הכי טובה שלי קוראים נלי.
זה פשוט יפה. ממש חבל שאת מרגישה ככה, והלוואי והייתי מכירה אותך יותר טוב בשביל להגיד לך כמה את לא סדוקה ועצובה, אבל אני לא מכירה אותך מספיק טוב. אני מקווה שתרגישי יותר שייכת בעתיד…
גם אני מקווה, אבל… כמו שדמות אחת שאני מאוד אוהבת אמרה פעם; "כישורי האנוש" שלי, הם "חלודים" [קסטיאל]
את ממש חמודה~ תודה רבה לך~~~
מעצבן לי שיש כאן מספר אי זוגי של תגובות אז אני אגיב
איזמרגד? משו כזה חחח מה זה אומר?
אהבתי נורא את המשל שעשית :) את כזאת מוכשרתתתת הלוואי עליי
איזמרגד זו אבן יקרה, והיא ירוקה :P לאחי יש עיניים ירוקות נורא [פאק יו דימה למה אני נתקעתי עם ירוק-חום ואתה קיבלת ירוק-ירוק! רוצה ירוק ירוק. או כחול-כחול. או ירוק-כחול. או משהו עם אפור. או אדום. אדום~~~]
אני לא כזו מוכשרת, אני מאמינה שכל אחד שמנסה עוד יכול לצאת מוכשר בסוף. יש כישרונות, לדעתי, כמו כתיבה וציור נגיד, שאת משיגה ברצון והשקעה אבל רוב האנשים לא משיגים כי פשוט… "למה לי?"
אל תדאגי, יקירה, את מוכשרת.
מה שבטוח בריקוד אני לא מוכשרת חחחח ותיחנקיייי ישלך חום ירוקקק הלוואי עלייי ילדה צומיי מנסה לגרום לי לקנאאאא שיאוווו ישלי חום קקי אם זה מעודד אותך
אף אחד אף פעם לא מרוצה עם מה שיש לו *אנחה שקטה*
גם אני לא מוכשרת בריקוד, זה בסדר
אני זוכרת שסיפרת לי על זה.
אין לי מה להגיד מעבר לכך שאת מוכשרת ושאני אוהבת אותך מאוד.
גם אני אוהבת אותך מאוד, את מוכשרת ואת יקרה לי
פרשנות מאוד מעניינת. את כותבת מעולה, אני מאוד אוהבת לקרוא סיפורים שלך :)
תודה רבה לך, אני גם אוהבת מאוד את הקטעים שלך [אלה שקראתי, בכל אופן. סלחי לי שאני לא קוראת יותר מהם, גם אני אלסח לעצמי שאני מונעת מעצמי דברים יפים, יש לי מחלה מאוד מפחידה שנקראת עצלנות כרונית]
אני אוהבת את המטפורות שלך!
את כותבת כל-כך יפה :)
וזה מאוד מרגש…
תודה רבה לך~~~
שמחה שריגשתי אותך, אמנם אני לא רואה יותר מדי מרגש או מיוחד בקטע הזה אבל… אולי זה תלוי בכותב.
מעבר לכתיבה המדהימה שלך, מאוד אהבתי את הסיפור. ואהמ אחרי שקראתי את התגובה של אופק זה קצת הובהר לי יותר בהקשר לחיים שלך.
ד"א, רק אני שונאת בובות?
אני שמחה שאהבת את הסיפור~ ותודה על המחמאות כתמיד >\\\<
בובות אצלי זה בקונוטציה של אימה, אבל לא הכי אימה, כאילו… אימה טובה, לא כמו ליצנים שזה פאק אחד גדול.
זה פשוט מדהים
חולה על משלייייים
כל הסימבולציה הזאת… חגיגה
אהבתייייייי
סיפור חיים ענק.
ישמצב את מסדרת לי את אחשלך??
אני קצת יוקראיניתת יא אחוות
שאלה: השמות אמיתיים?
[קודם כל, סליחה על הדיליי .-.]
השמות אמיתיים [וכן לאבא שלי ולאחי יש את אותו שם, זה לא משנה כי במילא אני גרה רק עם אחי ומא סו… סי]
ואם אין לך בעיה עם בחור בן 25, בכיף אני שולחת אותו אלייך [שיעוף לי מהבית, אני רוצה את החדר שלו!] [סתם, אני אוהבת אותו~] [אבל אני גם אוהבת את החדר שלו והוא מעצבן אותי להחריד]
תודה רבה על המחמאות, שמחה שנהנית~~~