נימאס לי
נימאס לי שאנשים חושבים שהם מכירים אותי, שהם חושבים שהם יכולים לסתום לי את הפה מתי שרק בא להם והכי מעצבן שהם חושבים שהם יותר טובים ממני כי הם לא.
שהם חושבים עליי דברים ולא מנסים באמת להכיר אותי, נימאס לי להיות שק האיגרוף של כולם, להיות זאת שתמיד אפשר להוציא עלייה את העצבים וזה יהיה בסדר כי היא טובה בלספוג הכול, בלהחביא את רגשותיה מהעולם וכשהיא מחליטה להתחיל לשתף אנשים במה שמציק לה זה לא בסדר, נימאס לי להיות זאת שצריכה לכאוב לבד בלי מישהו שיעזור לה להתמודד עם העולם והכי נימאס לי להיות כל כך דרמטית, נימאס לי לקחת הכל ללב, נימאס לי להיות זאת שיושבת תמיד לבד.
אני יודעת שאני הגורם המרכזי למצב הזה, שהם הייתי יותר חברותית אולי המצב היה שונה אולי אנשים לא היו מסתכלים עליי מלמעלה והיו מקבלים אותי, אולי הבעיה היא אני, אולי אני זאת שלא בסדר ואולי לא?
תגובות (4)
לא הבנתי..
אני כן! אם את רוצה עזר ההאימייל שלי הוא [email protected]
תני לי לספר לך שאת לא היחידה במצב הזה. גם אני ככה. אין לי עצות לתת לך, את צריכה למצוא את החברה הזו, שאם את איתה אז באמת שאף אחד אחר לא מציק עוד. נכון, לאחרונה איבדתי אותה בעצמי… אין לי עצות ^^"
חחחח תודה רבה אבל אני לא באמת צריכה חברה, אני הפסקתי להסתובב עם אנשים והפכתי לסוג של מתבודדת ככה הכי טוב לי ואף אחד חוץ מעצמי לא פוגע בי … וחוץ מזה הספרים הם החברים הכי טובים שאפשר לבקש ;-)
אבל לפעמים זה מגיע למצב שאני שואלת את עצמי איך זה יכול להיות שלמישהי שעוד כמה חודשים תהיי בת עשרים אין באמת חברים, לפעמים אני חושבת איך זה היה אם הייתי יכולה להגיד את כל מה שיש לי להגיד על כולם ובכל נושא אפשרי בלי לפחד מהתגובה של החברה בה אנו חיים.
אני יודעת שלהרבה בנות צעירות יש את ה"בעיה" הזו ואני רק רוצה לאמר לכן תהיו חזקות, ונכון שלא כולם לטובתנו אבל יש גם אנשים טובים שבאמת איכפת להם ממנו ואנחנו פשוט לא מבחינים בהם ולכן הבעיה היא בנו….