ניו – יורק

שנים שרציתי לטוס לשם,שנים שרציתי לראות את המקום היפה הזה.
אבל מה שעצר אותי זה… זה שלא היה לנו גרוש,לא היה לנו מטבע.
עוד כשהייתי בת 14 התחלתי לעבוד,בגיל 15.5 אימי נרצחה.
בגיל 16… אבי קיבל התקף לב,ואני? אני נשארתי לבד,עובדת יום עד ערב.
קשה לי,קשה לי מאוד.
יום אחד חזרתי לביתי ורציתי לבדוק מה נשאר ממשפחתי,חיפשתי חיטטתי.
ומצאתי פתק ומחובר לפתק טבעת,טבעת מזהב,טבעת עם יהלום.
פתחתי את הפתק והתחלתי לקרוא.
לורין,אני אוהב אותך מאוד!
את כבר יודעת….. אני חולה,אני במצב קשה.
הטבעת הזאת עוברת דור לדור,וכשנולדת אמא שלך אמרה לי לתת לך את הטבעת בגיל 17…
אני אוהב אותך מאוד מאוד!
ולפני שאני הולך לבית החולים אני הייתי רוצה לתת לך את זה.
אוהב אבא….
אני רק רציתי לבכות,רק רציתי להוציא את הדמעות המרות.
נשבר לי הלב נשברו לי החיים.
חיפשתי עוד דברים ומצאתי עוד פתק,לפתק היו מחוברים 3 כרטיסים…
התחלתי לקרוא.
שלום לורין!
את הילדה הכי מושלמת בעולם,וראיתי איך תמיד רצית לטוס לניו יורק.
חפרתי לי המון על זה!
הסברת לי ולאבא מה יש בניו יורק,אפילו שידעת מה יש… רצית תמיד ליראות.
רק חבל שלא היה לנו גרוש בשביל לשמח אותך,אז בכסף שנשאר לי…
קניתי לך כרטיסים,מקווה שאת מאושרת עכשיו.
אוהבת אמא.
חייכתי חייוך קטן וטיפה עצוב,ואמרתי בליבי 'אמא אני אוהבת אותך ואני הכי מאושרת בעולם'.
פתאום שמעתי הדהוד קטן 'גם אני אוהבת אותך לורין',הקול הזה של אמא שלי!
צרחתי "אמא?? אמא זאת את?? איפה את??" שמעתי הדהוד 'שם למעלה בשמיים שומרת עלייך'…….
אמרתי בבכי "אמא בבקשה תראי את עצמך!" ההדהוד חזר 'טוב… זה יהיה רק בשבילך'.
עצמתי את עיניי ואז הרגשתי משהו על הכתף שלי,פתחתי את עיניי וראיתי מולי את….
אמא?!
היא הייתה כמעט כולה דם…
אבל עדיין,היא הייתה מלאך.
חיבקתי אותה חזק ושאלתי "אמא זאת באמת את?" היא הנהנה לי ואמרה "אני צריכה לחזור למעלה לשמיים".
הנהנתי ואמרתי "ביי אמא" היא ניפנפה לי לשלום ונעלמה.
אמרתי "טוב! יאלה צריך לארגן את המזוודות,וטסים לניו – יורק!".
אחרי יום הכל היום מאורגן,ויצאתי מהבית.
אמרתי "להתראות בית!" ונכנסתי למונית.
נסענו לפחות שעתיים,עליתי במדרגות (של המטוס) ואז ראיתי את אמא ואבא מתחבקים ומנפנפים לי לשלום.
חשבתי לעצמי 'להתראות אמא להתראות אבא' ואז הם אמרו 'להתראות ילדה שלנו'.
נכנסתי למטוס והתיישבתי במקומי.
כעבור הרבה מאוד זמן…… הגענו.
כולם מחאו כפיים וקמו ממקומם,לקחתי את המזוודות ויצאתי.
הסתכלתי מסביבי וראיתי עיר ענקית!
נו כפי שידעתי,אני יודעת הכל על ניו – יורק.
רק חבל שאני גרועה באנגלית….
ואני צריכה גם ללמוד כאן,הלכתי לביתי החדש.
נכנסתי למונית והתחלנו לנסוע,כעבור שעה הגענו לביתי.
הבית היה נראה מדהים! זה בית רגיל,לא בניין.
*כעבור יום*
הלכתי לבית הספר החדש….. (אני לא רוצה עכשיו לפרט)
*היום האחרון שלי בתיכון*
אלכס נישק אותי נשיקה עדינה ומלאת תשוקה.
שאלתי אותו "אנחנו נבנה את החיים שלנו ביחד?" הוא הנהנהן.
*כעבור 8 שנים*
יש לנו ילדים 5 ילדים ,בגיל 18 הולדתי את הראשון ,בגיל 20 הולדתי תאומים,בגיל 23 עוד ילד ולפני חודש הולדתי את החמישי,רק חבל שלילדים שלנו אין סבא וסבתא….
אה נכון! יש להם סבא וסבתא למעלה בשמיים….
וככה אנחנו חיים באושר ובבריאות,אני אלכס אהובי ו5 ילדי.
מייק,לונה,סוני,כריס ולורי
הסוף!