נזרתי שתיקה

נזרתי שתיקה.
גם ככה המילים לא מובנות מלכתחילה.
מסורבלות בתוך הרגש,בתוך הכאב.
קטנות מדי בשביל להדגיש נקודות.
קטנות מדי בשביל להבליט את הכאב.
נזרתי שתיקה,
את זה דוקא כולם שומעים. ומתקרבים.מבררים.
והשקט.
השקט הורג את כולם.

ובפנים הצרחה.
הגרון שורף מצרחות.
ושקט.
בפנים סערה.
ושקט.
מבט עם דמעה.
בפנים ים של זעקות.

ופתאום השקט ממכר.
מבטא הכל.
צורח חזק חזק
בלי לומר מילה,
בלי לבכות בקולי קולות.
לא במקלחת מול המראה בשעת ערב,
לא במיטה בשעת לילה,
וגם לא בבוקר בשעת בוקר מוקדמת.

נזרתי שתיקה.