נגמרה השנה

הראש שלי מסתחרר במהירות אדירה, ואני מרגיש איך אני נופל אחורה למטה, עד לאובדן חושים כבד.
הבטן שלי צורחת מכאב, ומבלבול, ואני לא יודע למה.
אני לא מסוגל לתאר את התחושות שלי במילים בכלל.
אני צונח למטה.

התעודה הגיעה…

ככה נגמרה לה השנה השלמה, ולמען האמת, אני אתגעגע.
אני אתגעגע לחברים המעטים שלי,
למורה שאהבתי.
אפילו לעץ הזה שבצילו הייתי בהפסקות עם החברים שלי.
אני לא אתגעגע לילדים המגעילים, ומצד שני, אני אתגעגע כל כך לצפייה במכנסי הספורט.
הבהייה בהן, כאשר הנער שלבש אותן הלך, והן זזו מצד לצד מוארות.
הצבע והברק שהפנט אותי, ועכשיו ייעלם לחודשיים שלמים.
אני מרגיש בושה אפילו לכתוב את זה כאן, אבל זאת אחת מהסיבות למה אני רוצה לחזור ללמוד.