מתעתע

כל כך הרבה אהבה והיא כל כך בודדה.
כולם רואים את הטוב שבה.
היא מוערכת, היא חזקה, היא חכמה, היא מדהימה!
ועדיין,
היא ריקה.
היא לבדה.

ואיך תאמין עוד למילים?
שכמו נכתבו על החול לפני שהגאות החלה.

כולם עפים עליה , על האישיות שלה, על המראה שלה, ובכל זאת כולם הולכים אף אחד לא נשאר.
והיא –
היא עדיין ריקה
היא יפה מבפנים.
גם מבחוץ.
היא אמת.
ובכל זאת כולה שקר ( האומנם? )
הכל מטושטש
הקו הזה כל כך דק
כל כך הרבה אהבה יש אליה- והיא כל כך בודדה.
זה שובר
זה מתעתע.