משתנים…(לא מצאתי שם מתאים לקטע).
זו ההרגשה הכי נוראית לאהוב מישהו ולשנוא אותו בו זמנית.
זה קשה שאתה רוצה שדברים ישתנו אבל בעצם הם נשארים אותו הדבר.
זה מטורף שאתה רוצה להרפות, אבל עדיין אוחז.
שאתה רוצה להמשיך הלאה אבל עדיין תקוע באותו המקום.
שרגשות באים והולכים, אך עדיין לא יודעים מה רוצים.
שיש המון מה לומר ולא יודעים איפה להתחיל.
כשאתה רוצה מישהו בחייך אך עדיין מתרחק.
זה קשה להסתכל על העבר ולראות איך דברים היו, ולהביט על עכשיו ולהבין שזה שונה ולא יחזור לעצמו.
ויש את הרגעים שבהם המחשבות האלו צצות ואתם אומרים ״זה לא שווה את זה!״ אבל אם זה לא היה חשוב, לא הייתם מוטרדים מהכל.
זו הסיבה שאנו נאחזים כה חזק בזיכרונות, כי הם לעולם לא ישתנו. לא כמו האנשים והסביבה…
תגובות (2)
זה באמת לא שווה את זה, שום דבר לא שווה את זה.
דבר נוסף..הקטע הזכיר לי מושג מאוד מאוד "נדיר" שנקרא גיל ההתבגרות.
אבל אני מבינה שזה הרבה יותר מזה.
כתיבה יפה, קטע לא רע בכלל:)
מושלם! מאוד יפה! ונראה לי שהשם "זיכרונות" או "לאהוב ולשנוא" או משהו כזה יתאים לקטע. באמת שריגשת אותי