משמעות מילים.

ישבתי לידה בכיתה.
היא הייתה שבורה, היו לה כל כך הרבה סיבות טובות לזה.
החברה הכי טובה שלה הסיטה נגדה את כל החברות שהיו לה ובנוסף לזה גם סיפרה את כל הסודות הכי כמוסים שלה – אלה שחשיפה שלהם גורמת לכם להיות שקופים והופכת אותכם לאנשים הכי פגיעים בעולם. כולם צחקו עלייה, אף אחד לא עצר וחשב מה עובר עלייה בפנים, מה היא עלולה לעשות לעצמה.
היא הייתה שורטת את עצמה, מכאיבה לעצמה, מחפשת רק מה שיגרום לה יותר כאב מאותה הילדה שפגעה בה.
הסתכלתי לה על היד וראיתי סימנים אדומים, ראיתי אותה מנסה להכאיב לעצמה.
נתנתי לאינסטינקטים שלי לפעול וישר לקחתי לה את היד ולא עזבתי.
היא הסתכלה עלי, במבט כואב
ביד השנייה כתבתי לה פתק "למה את עושה את זה לעצמך?!"
כשהיא כתבה לי חזרה, ראיתי את הדמעות בעיניים, ישר זיהיתי את הכאב שהיא מרגישה. רק מהמחשבה על מה שעשו לה, היא נשברת.
היא סיפרה לי כל מה שעשו לה, כמה כאב היא עברה. כמה היא התאכזבה מהאנשים שהיא הכי אהבה והכי סמכה עליהם, שהיא מרגישה כאלו עכשיו אין לה למה לחיות, כאלו כל העולם נגדה.
"לא משנה כמה כואב לך עכשיו, תיזכרי שזה מתהפך. יום אחד היא צוחקת עלייך מחר היא תתחנן לסליחה שלך. אם תפגעי בעצמך עכשיו.. יותר משתפגעי בעצמך תפגעי במי שאוהב אותך – אמא שלך אבא שלך אחותך, אני.." רשמתי לה חזרה
היא קראה את המילים שכתבתי אבל עדיין התעקשה, ניסתה להקטין את עצמה. מה שמילים עשו לה, מה שמילים גרמו לה להרגיש. כל מה שהיא ביקשה זה רק שאני אעזוב לה את היד ואתן לה להמשיך להכאיב לעצמה.
" אני לא אעזוב לך את היד, לא משנה כמה זמן יעבור עד שתבטיחי לי, תבטיחי לי ותישבעי שלא תיפגעי בעצמך! כי מספיק שאת חשובה לבן אדם אחד כדי שתמשיכי לחיות ולהילחם, ואת חשובה לי! תביני את זה!"
לא הייתה לה ברירה, היא ידעה שאני מדברת ברצינות ולא מתכוונת לעזוב, היא הבטיחה לי. היא הבטיחה לי שהיא לא תפגע בעצמה.

חודש אחרי, קיבלתי מאותה הילדה וואצאפ.
היא רשמה לי שהיא מודה לי, כל כך מודה לי
שאם לא הייתי מדברת איתה היא הייתה מתאבדת,
שהיא תכננה להתאבד באותו יום ורק בזכותי היא לא עשתה את זה
כי היא זכרה את מה שאמרתי לה, כי היא הבטיחה לי
ואני כל כך מאושרת שהילדה המדהימה הזאת ניצלה
ולחשוב בשהיא יכלה למות בגלל מילים.