משהו מציק בלב

מכירים את הרגעים האלה שאתם רוצים פשוט לוותר?
שהתקווה שלכם אובדת לאט לאט?
שאתם מרגישים שאין טעם להמשיך?
שאתם מרגישים כל כך בודדים?
שאתם מרגישים שאף אחד לא אוהב אתכם?
שאתם מרגישים שאף אחד לא מבין אותכם?
שאתם מרגישים שאין לכם כוח לנסות?

יופי.כי כל בן אדם בחיים הרגיש את זה.כל בן אדם רצה למות.
לכל בן אדם היה את ההרגשה הזאת של 'באלי להתאבד'.
וזאת הסיבה שלא עושים את זה.
צריך להישאר חזקים.
לחשוב על הטוב.
לדעת שהתקופה הנוראית הזאת תעבור.
שההרגשה הזאת תעבור.
עוד קצת והכל יגמר.

אני עכשיו מרגישה נורא.אני באמת מרגישה נורא.יש לי חברות נוראיות.
אני לא יכולה לסבול עוד שנייה בבית ספר הזה.
אבל אני חייבת להמשיך ללמוד בו עד סוף השנה.
אני כל כך רוצה לוותר אבל אני נשארת חזקה,למען המשפחה שלי.
המשפחה שלי זה הדבר הכי חשוב לי בעולם.
ואני יודעת כמה צער זה יגרום להם.
הבעיה שלי היא שאני לוקחת דברים יותר מידי קשה ללב.
הבעיה שלי היא שאני עושה כל כך הרבה בשביל אחרים ומה אני מקבלת?כלום.
אני לא מקבלת כלום!

מה זה עוזר לבכות?את האמת.זה עוזר!
צריך להוציא את כל הרגשות החוצה,כל אחד בדרך שלו.
אני עושה את זה בכתיבה,אבל כל אחד יכול לגלות איך הוא יכול לעשות את זה.
אם זה לכתוב ביומן,אם זה לצעוק את זה,אם זה לבכות,אם זה לדבר עם מישהו,
יש כאלה שעוזר להם לרוץ.
כל אחד ומה שעוזר לו.
זה כיף לי לכתוב את זה ולשתף,כי אחרי זה אני מרגישה טוב יותר.
מקווה שהתקופה הזאת תיגמר,התור שלי להיות מאושרת סוף סוף יגיע.