מרצה.

היא מרצה לאנשים על כמה חשוב לצעוד קדימה,
והפחד אופף אותה- מושך אחורה.
היא מרצה לאנשים על כמה חשוב לחייך מהלב,
אך המסכה למדה אותה שנים- לה זה לא כואב.

היא הרצתה לאנשים על השמחה ולימדה אותם איך לצאת מדיכאון,
אך בלילה, כשראשה על הכרית, היא כלואה מבפנים,
והרגשות לא מרפים, הם מביאים מחשבות\ זיכרונות שנאחזים.

היא הרצתה לאנשים על כמה אסור להישאר רעבים,
ובסוף כול יום- מוחה דמעות מהפנים.
היא מרצה על כמה שחתכים לא עוזרים,
וגופה מלא צלקות שמספרות סיפור חיים.

היא הרצתה על כדורים,
והייתה מכורה אליהם לפני כמה חודשים.
כשהגיע הלילה היא לא השתלטה על המפלצת שבראשה,
המפלצת צרחה, צווחה.
היא לקחה כמה והשתיקה את גופה, לזמן מה.

אני מרצה על מה שאני צריכה ללמוד בעצמי, וכותבת עלי בגוף שלישי.
אין לי מה לומר יותר, או איך לעזור,הלוואי והייתה בידי היכולת.
המילים איבדו את דרכם, אני שותקת.
שקעתי עמוק, על מי אני עובדת?
למי אני מרצה, אפילו אנוכי לא לומדת.