מקום מהאגדות…

באגדות הכול מתחיל מרע ונגמר בטוב.
מצפרדע מכוער, נהיה נסיך יפה תואר.
מחיה מאיימת, נהיה נסיך חכם.
באגדות הכול דמיוני.
הכול רע והופך לטוב, אבל בעולם האמיתי זה שונה. אתה נולד טוב וטהור וגדל להיות רע ושחור.
אכזר וחסר אמפתיות. אתה גדל לעולם האמיתי, למציאות האמיתית. ולפעמים היא הורסת אותך. מוציאה ממך את כול הרע שיכול להיות בבן- אדם ומעצימה את רוע זה.
או שהיא יכולה להוציא ממך את כול הטוב ולהגדיל ולשפר אותך. להעצים את אוצרך.
אתה גדל ולא חוזר לאחור.
אתה לא יכול לעצור.
לא כולם מושלמים. בעולם האמיתי יש שמנים, יש רזים, יש נחמדים, ובעיקר רעים.
השקפות העולם הן רבות.
רובן למעשה, פסימיות. אפשר להסתכל על העולם כאל מקום אכזר שבו ילדים יהפכו לרעים. יושחתו נשמותיהם והכיף שלהם יהיה לשתות רעלים שישבשו את מוחם.
מפחדים שכבר לא נהיה טהורים כביום היוולדנו. כמו אדם וחווה, עירומים. טהורים. טיפשים.
אנחנו לא יודעים לאן אנחנו נכנסים. למקום רע שבו אנשים עושים מעשים מגונים, אונסים, רוצחים, חוטפים, סוחטים, מרגלים, משפילים, בוגדים, זוממים תככים ושקרים ומבשלים את הכול בסיר גדול של קנאה, זעם וכעס.
אנשים אכזריים! אנשים שיש להם בעיות, אבל אף אחד לא היה שם בשבילם. אף אחד לא תמך בהם כשהיו צריכים, אף אחד לא אהב אותם. אז למעשה, הם אנשים מסכנים. אבל האדם אנוכי מידי. טיפש מידי.
הוא לא מבין את זה, או לא רוצה להבין. הוא לא מבין, שהוא בעצמו עושה את האנשים האלה. את האנשים המסכנים והמסוכנים הללו.
הוא הופך אותם למה שהם. אז מה קורה בסוף? הם יוצאים שרוטים.
אנחנו מחפשים בחיים מקום בו השמש תזרח בחיוך והשקיעה תחייך בעייפות, הירח יצוץ בשמחה והים יצחק בעליזות.
מקום שבו הכול טוב וטהור. מקום שלא קיים, מקום מהאגדות…