מצטערת
מצטערת אמא ואבא, מצטערת שאני לא עורכת דין או רופאה.
מצטערת שאני לא בלונדינית עם עיניים כחולות או ירוקות.
מצטערת שעוד לא מצאתי דירה וגם לא אהבה.
מצטערת שאני לא הילדה הטובה והשקטה שרציתם שאהיה.
מצטערת על מי שאני.
אבל הכי אני מצטערת על זה שאני עומדת כאן באמצע החדר המוזנח שלי. כי אתם הזנחתם אותו כמו שהזנחתם אותי. עומדת עם סכין ביד אחת והשירים והסיפורים שלי ביד השנייה. הסיפורים שאף פעם לא התעניינתם בהם. השירים שאף פעם לא רציתם לקרוא.
אני זוכרת את הפתגמים שאמרת לי, אמא, שכ"כ מתאימים לסיטואציה הזו כאילו רצית שתקרה.
"פחות מעשים יותר דיבורים"
"קל לדבר קשה לבצע"
אז הנה אמא, אני מבצעת.
ואגיד זאת שוב אפילו שזו לא אני שצריכה.
מצטערת.
תגובות (4)
וואו, האם זה אמיתי? חוץ מהקטע כמובן שהיא עם סכין (האמנם) הסיפור כול כך מדהים, מרגש ועצוב וכול כך יפה שסיימת אותו עם "מצטערת" שזהו בעצם שם הסיפור.
אני מאוד שמחה שאהבת אותו כי את אחת הסופרות המוערכות עליי כאן באתר.
ולא כלפיי זה לא אמיתי.
יוווואאאאאאאוווו איך נבהלתיייי
נשבעת לך רציתי למוות
לא להתאבד!!
בואנה יאחות גמלי יש הורים מזניחיים
אהה רגע זה בכלל לא אמיתי כלפייך
את מבינה איזה טוב יצא לך???!
קיצור חזק דירגתי חמש ורצתי לקרוא עוד סיפורים שלך (לא הייתי פה בערך מיליון שנה חחח)
להתנסח.. להתנסח.. להתנסח… הסיפור הזה שלך עשה לי כול כך הרבה ומילא אותי בכול כך הרבה סוגי רגשות, אבל אין לי יכולת להתנסח עכשיו מצטערת.., אז לא אוכל לשתף אותך.. מצטערת