מצא את המטמון
תבין, אני לא מחפשת מישהו שיגיד לי שהכל יהיה בסדר.
אני לא ילדה מטומטמת, לא מחפשת מישהו שינסה ליפות לי את האמת ולהפוך אותי לאחת כזו.
אני לא מחפשת אף אחד, האמת, אפילו הפסקתי לחפש את עצמי
כל משחק המחבואים הזה מעייף אותי ואני לא בכושר כבר מ2008, כשאני ועוד כמה חבר'ה עשינו 'צלצל וברח' לשכנים כשעוד חשבנו שזה מצחיק להציק לאנשים שרק רוצים לישון;
איזה ילדים קקות.
אני לא מחפשת מישהו שילטף לי את הפנים, ילחש לי כמה שאני 'יפה' כשאני מתעוררת בבוקר- נפוחה יותר ממדוזה ועם הבל פה של מוות
אני לא מחפשת מישהו שידבק אליי כל היום כי הוא מפחד להשאיר אותי לבד
זה בסדר, אל תדאג-
אני גם כך לא יוצאת לאף מקום, אני מעדיפה לשבת עם פירורים של דוריטוס על המיטה סביבי ולראות טלוויזיה, עד שאני מרגישה שצומחות לי קרניים מישיבה ממושכת מול המסך.
אני רוצה מישהו שלא יפחד להטיח לי את האמת בפרצוף
מישהו שיגיד לי- "היה חרא, עכשיו חרא ויהיה עוד כל כך הרבה חרא שתהיי בטוחה שתוכלי לצלול לתוכו עם שנורקל."
תיתן לי לבחור את השירים כשאנחנו מתעלסים, תדבר איתי על כמה 'דיויד בואי' חסר בעולם שלנו
תצחק על קונספירציית החייזרים שלי, תגיד לי שאתה אוהב אותי דווקא כשהפה שלי מלא בסושי
אני רוצה שתחזיק לי את היד, אני רוצה שלא תוותר כשאני טובעת בכל החרא
אני רוצה שתדע לעשות את 'הכפית המושלמת', תקרב אותי אלייך כשאני נרדמת ומתרחקת.
אל תרגיש צורך למלא את החלל כשאנחנו שותקים, ובבקשה-
תן לי להיות לבד
אבל אף פעם;
אל תגרום לי להרגיש בודדה.
תגובות (1)
מזכיר לי את עצמי. כתיבה נפלאה