מעשה מגונה

\"נו באמת!\" היא קראה כשגשם זלעפות הרטיב בבת אחת את כולה.
היא רצה לצדו השני של הכביש, רגלייה כוונו אותה אל הדלת הקרובה ביותר. זה היה בית בינוני, עם חצר מקושטת בפסלי מלאכים קטנים, ומתקן להאכלת ציפורים שהתנדנד מצד לצד ועשה רעש כשהגשם הכה בו בעוצמה.
היא פתחה את השער בזהירות, משתדלת לא לעשות רעש ולמשוך את תשומת לבם של השכנים.
תוך רגע היא מצאה את ידה הקטנה דופקת על הדלת, מכאיבה לה במפרקי אצבעותיה הרזות.
בזמן שחיכתה, רועדת מקור, היא סגרה את מעילה המטפטף מים.
אישה חביבה בשנות השלושים לחייה פתחה את הדלת, מופתעת לראות עלמה כה צעירה (ורטובה) עומדת בפתח דלתה ביום גשום שכזה.
מאחוריה עמד גבר, בערך באותו הגיל, וידו כרוכה סביב מותניה. פניו היו יותר עצבניות וחסרות סבלנות מאשר של בת זוגתו.
\"כן..?\" הוא שאל בקול אדיש.
\"ג\'ון!\" קראה האישה. \"תהיה מנומס! חמודה, מה את עושה בחוץ בלילה כזה? קר בחוץ, את ספוגה במים.\"
\"אני יכולה ללון פה הלילה?\" היא אמרה, והסתכלה על הזוג בעיניים כואבות.
\"הלן,\" הגבר התחיל להגיד משהו, אבל האישה קטעה אותו. \"בטח שאת יכולה! בואי תכנסי!\" אמרה. בן זוגה חסם את דרכה פנימה.
\"הלן, חכי! היא זרה, אנחנו לא יודעים למה היא פה, וחוץ מזה…\" הוא תקע בה מבט שרמז על כך שהיו עסוקים קודם.
\"ג\'ון, היא ילדה קטנה ואין לה איפה לישון. היית רוצה אוציא אותך לישון בחוץ במזג אוויר כזה?\"
הוא רטן משהו בשקט וזז מדרכה.
\"תודה,\" היא אמרה ונכנסה, והלן עזרה לה לפשוט את מעילה. היא ראתה שהאורות מכובים, ורק נרות דולקים, והבינה כי הפריעה להם ברגע אינטימי. \"אני מתנצלת שהגעתי בזמן כזה לא מתאים,\" אמרה והסמיקה.
\"הו, לא, זה בסדר,\" הלן חייכה. \"העיקר שתתייבשי,\" אמרה והדליקה את האור.
\"זה לא בסדר, הלן!\" קרא ג\'ון מהמטבח, ובתגובה הלן גלגלה את עינייה. \"סלחי לו בבקשה, הוא עצבני מאוד בזמן האחרון.\"
היא צחקקה.
ג\'ון נכנס לסלון וכוס מים בידו.
\"כן, כי זה מה שהיא צריכה עכשיו, מים,\" הלן שילבה את ידייה בכעס, אבל הוא רק התיישב על הספה ולגם מהכוס. \"המים בשבילי,\" אמר. \"בכל מקרה, איך קוראים לך?\"
היא השתתקה לרגע.
\"קיטי,\" אמרה לבסוף.
ג\'ון הניח את הכוס וגם באנחה. \"ובכן, קיטי, את יכולה לישון בחדר האורחים. יש שם מקלחת עם מגבת ומים והכל, לילה טוב.\"
\"תודה,\" ענתה ומיהרה למקלחת החמה.
\"מה, זהו זה?\" הלן הופתעה. \"ג\'ון! מה דעתך לתשאל אותה קצת? איפה הבית שלה? מה עם ההורים שלה? היא נראת לי קטנה, בת 15.\"
הוא גיחך. \"בולשיט, הלן. מחר היא הולכת מפה.\"
הוא נעלם אל חדר השינה, והלן נשארה בסלון.
היא התיישבה על הספה, לגמה מכוס המים שמזג לעצמו מקודם, והדליקה את הטלוויזיה. עינייה נעצמו במהרה והיא נרדמה.

כמה שעות לאחר מכן, כשהגשם נרגע, והרעש היחיד שעוד היה ניתן לשמוע, היה רעש הטיפות שטפטפו מגגון הפח שהיה מעל דלתם.
ג\'ון יצא בשקט מחדר השינה והביט בהלן הישנה בספר. הוא חייך מעט, ומיהר להיכנס לחדר האורחים.
בחדר החשוך, המיטה הייתה מלאה בגופה של קיטי ושמיכה כסתה את גופה החמים. בגדיה הרטובים נתלו על הכיסא וטפטפו על הרצפה.
ג\'ון נעל אחריו את הדלת והדליק את האור, אך מרוב העייפות זה לא גרם לקיטי להתעורר. הוא התקדם לעברה בשקט, כמו פנתר שמתגנב בשקט אל הטרף שלו, ולפתע ידו תפסה בקצה השמיכה והסיטה אותה הצידה. גופה המעורטל נגלה בפניו, והיא פקחה את עינייה בבהלה ומיהרה לסגור את רגלייה ולכסות את חזה. \"תעוף ממני!\" היא צעקה כששלח יד לכיוון שדייה. ידו שינתה כיוון לצווארה, ומנעה מאוויר להיכנס לריאותיה. היא פלטה קולות חנק קטנים וניסתה לקחת אוויר, אך לשווא.
קולו היה מפחיד, חיוכו הלבן גדול ומרושע.
\"את שלי עכשיו, קיטי\" אמר, \"אין לך לאן לברוח.\"