מעשה טוב, מביא למעשה טוב חדש

בצהרי היום, הלכה אישה אל דרכה הביתה ועל פניה הבעה כעוסה ומותשת. יום העבודה שלה לא האיר לה פנים. מרוב העייפות והדאגות, התיק שנח על כתפה לא היה סגור עד הסוף, ולא שמה לב שהארנק שלה נפל מחוצה לו. וכששמעה קול מאחורי גבה האומר "סליחה, גבירתי" הסתובבה וראתה איש המחזיק בארנקה. ועל פניו חיוך קטן.
"שמתי לב, שנפל לך הארנק מהתיק" אמר והושיט את הארנק אל ידה.
"תודה רבה לך, אדוני" אמרה, והבעת שמחה עלתה על פניה. והיא המשיכה ללכת לצעוד לעבר ביתה.
יום למחרת, האישה יצאה מביתה לעבודה. עדיין המחשבה על האיש שהחזיר לה את הארנק לא נחה מראשה. זה גרם לה לתחושה טובה.
האישה נכנסה למסעדה בה עבדה. ניגש אליה המנהל שלה, שעליו היא כעסה יום לפני, ושאל אותה מדוע היא כה שמחה היום. האישה סיפרה למנהל על אותו המקרה של האיש שהחזיר לה את הארנק שלה. והיא אמרה, שהיא שמחה שיש אנשים שדואגים קודם לאחרים, במקום לעצמם.
דבריה של האישה נורא ריגשו את המנהל. עלה לו רעיון לעשות משהו מיוחד לכבוד חג החנוכה. הוא החליט, שיעמיד בכניסה למסעדה דוכן סופגניות, שיוחלקו בחינם בין העוברים והשבים. ואולי גם יתמזל מזלם של אנשים עניים, להתכבד בכמה סופגניות.
המנהל סיפר לאישה על התוכנית, והתחיל לבצעה. האישה הוציאה שולחן קטן מחוץ למסעדה, והניחה עליו מספר סופגניות חמות וטעימות. האנשים באו בהמוניהם. וכשירד הערב, האישה החלה לאסוף את דבריה. היא הרימה את ראשה כשראתה איש עוצר ליד הדוכן.
"תרצה להתכבד בסופגנייה?" שאלה. ונזכרה, שזה היה אותו האיש שהביא לה את הארנק.
"אין לי מספיק כסף, אני בן אדם עני" אמר האיש בצער.
"אינך צריך כסף, הסופגניות הן בחינם" אמרה האישה.
האיש חייך חיוך גדול, ואמר "כמה טוב, שמעשה טוב, מביא למעשה טוב חדש"