"מספיק". – פרק 4

פרק 4
הדבר שהכי חשוב בשבילי הוא החברים שלי.
הם הדבר היחיד שמחזיק אותי כשאני נשברת.
הם תמיד היו שם בשבילי, ואני תמיד שם בשבילהם והם יודעים את זה.
לפני שנתיים לא בחרתי בחוכמה עם החברה כי טובה שלי, היינו החברות הכי טובות מכיתה ח' עד כיתה י'- י"א.. אני וירדן תמיד היינו שם אחת בשביל השנייה, הבעיה הייתה כשהיא השתנתה, היה אכפת לה רק מה שאחרים חושבים, והיא התחילה להתנהג כמו מישהו אחר לגמרי.
אני פשוט הנחתי את החברות שלנו בצד כי לא יכולתי לסבול יותר דרמות ממנה ומדור ביחד.
הם היו זוג, הם היו ביחד במשך שנתיים וחצי , כל פעם נפרדים וחוזרים, ואני זאתי שהייתה מחזירה ביניהם.
בכיתה י'-י"א אני ויעל התחלנו להיות החברות הכי טובות.
יעל היא אחת הילדות הכי מצחיקות שאני מכירה, היא חמודה, היא יפייפיה, אבל הבעיה היא שהיא גם ילדותית , היא טיפשה והיא אדישה כל כך.
אני והיא הפכים בקטע של האדישות. אני לא יכולה להיות אדישה לאנשים, אני אוהבת אנשים עד למצב שאני שונאת אותם כבר.
לה פשוט לא אכפת.
"את באה? " יעל שואלת אותי..
"לאן?" שאלתי בחזרה.
"את יודעת לאן.. " באותו הזמן היא הוציאה מהכיס שלה סיגריה.
"יאללה.. " שתינו מתחילות לצאת מהמסיבה , ומשום מקום משו מושך אותי הצידה.
האדם הזה מחבק אותי, אני מביטה למעלה ורואה שזה אור, הוא בין הידידים הטובים שלי, מכיתה ח', אני חולה על הילד הזה.
הבעיה היחידה היא, שאני נמשכת אליו, הוא כל-כך חתיך , והוא כזה חמוד.
אבל אנחנו כמו אחים, לעולם לא נוכל להיות ביחד.
בזמן שהוא מחבק אותי, אני אומרת לו : "בוא איתי, אני ויעל בדיוק יוצאות לעשן.."
הוא מסתכל עליי עם העיניים שלו, בצבע דבש, מהממות.. ואומר לי : "עזבי את יעל עכשיו.. בואי נרים עוד שוט! הרגע הגעתי ואני רוצה לרקוד איתך קצת.. "
"טוב נו.. אם אתה מתעקש " . אני אומרת לו.
אנחנו מרימים עוד שוט, אני מרגישה כבר חסרת כוח , נהייתי עייפה ולא היה בא לי שום דבר.
הוא מושך אותי לרחבה ומתחיל לרקוד איתי, הוא רוקד מזעזע, לא הפסקתי לצחוק עליו, וגם שאר האנשים..
משום מקום הוא משך אותי אליו, והתחלנו לרקוד סלואו, אני מסתכלת סביב ורואה את עמרי מסתכל עליי.
"את בסדר?" אור לחש לי באוזן..
"מה עד כדי כך רואים..?" שאלתי במילמול..
"אני לא יודע מה כולם רואים, אבל אני רואה.. " הוא אומר לי ומסתכל לי בעיניים..
"אני בסדר, אל תדאג.. " אמרתי לו, לא רציתי להכניס אותו לבעיות שלי.
הוא משך אותי לתוך הבית.. ונכנסנו לחדר כלשהו..
"מה קרה? תספרי לי עכשיו. " הוא אמר בעקשנות.
"סתם, לא יודעת נכנסתי לצד הזה, אתה יודע.. " אמרתי לו , לא רציתי להסביר לו יותר מידי.
הוא התקרב אליי, הוא היה נראה ממש טוב באותו ערב, ומשום מקום הוא מנשק אותי.
מה הוא לעזאזל עושה?!? אני כמו מפגרת מנשקת אותו בחזרה, הנשיקה הייתה כל כך טובה.
הוא משך אותי למיטה והמשיך לנשק אותי, ונשכב מעליי.
"דיי." עצרתי את הנשיקה. " זה לא הגיוני, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אנחנו ידידים יותר מידי שנים." אמרתי לו.
הוא מסתכל עליי עם העיניים היפות שלו, הפרצוף היפה שלו..