ממחשבות

איך לעזאזאל שוב אני מוצאת את עצמי ערה בכזאת שעה?!
אז ניסיתי לנטרל את מנוחות הצהרים שמא בעטיין יקיצת הבוקר המוקדמת הלזאת, נמנעתי מקפאין והגפתי תריסים.
מהתקופה ההיא של הלילות הארוכים חסרי השינה, ולא, אני ממש עייפה, אבל איכשהו כל לילה מחדש אני מוצאת עצמי מתהפכת מצד אחד למשנהו.
לילה- ממלכת המחשבות הבלתי מעורער, הזמן בו הן אינן מבקשות רשות,כבר לא מסתתרות וצפות, ועולות…..
ביום יום-לא רואים ,לא חושדים אך בלילה המחשבות נותנות פורקן לעצמן, אדונות על עצמן ומשתוללות…ומטרידות…ומסירות שינה מבעליה.
כיצד קרה הדבר? זה הלילה השלישי ברציפות. ואני מתחננת לתנומה,לנמנום קצר והן צוחקות צחוק מרושע וקוראות לתגבורת, וצפות ועולות נוספות… והקודמות נשארות,אינן מסתלקות ורק מכבידות על הראש הכבד בלאו הכי ממשקלו.