מלחמה

הזמן עובר ועושה את שלו.
אני הבנתי, הפנמתי. אבל עדיין כואב לי.
עוד סכין בגב.
עוד יריה בלב.
קשה לי, אני לבד ואני נלחם.
אני מנסה לנצח אבל הנצחון אין מראהו.
עוד לילה אחד. עוד דמעה יורדת.
עוד לילה חשוך שחדר סגור, לבד.
אני מנסה לשבור את הקירות.
להעיף כל מחסום שעומד מולי.
אבל על כל אחד מוסיפים לי עוד שניים.
זה נכון. אני לא נורמלי. אני שונה.
אנחנו בני אדם, אין דומה למשנהו.
כולנו מיוחדים בדרכים שונים.
נכון, אני אוהב אותו ולא אותה.
אני רוצה איתו ולא איתה.
אבל אני כבר זוחל על האדמה.