מכתב לדיכאון שלי

שלום דיכאון, לא נעים לשמוע ממך.
אני מכירה אותך, לא אעמיד פנים שלא.
אתה דבר שחיי איתי כבר הרבה מאוד זמן.
יש לי כל כך הרבה דברים לומר לך. ואף על פי שכנראה לעולם לא תוכל לראות או להבין אותם, אכתוב אותם בכל זאת, כי אני פשוט חייבת להוציא אותם החוצה.
אני כועסת עליך. כועסת מאוד. מדוע נדבקת דווקא אליי? אני, מתוך עשרות. אולי זו בכלל לא אשמתך. אולי מישהו למעלה עשה הגרלה, ואני זו שנפלה בפור.
אבל זה לא משנה, כי אתה כאן, ואתה מכאיב לי.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהגעת אליי. זה היה לפני יותר משנה. אני נבהלתי מאוד. לא הבנתי מאיפה נפלת עליי.
עם הזמן למדתי להתמודד אתך, אבל עדיין הכאבת לי מאוד. הגעת, הרסת אותי, ריסקת אותי, שברת אותי לרסיסים.
הרחקת אותי מכל אדם שיכל לעזור לי. לקחת ממני כל מחשבה טובה, או כיפית, ואפילו סתם רגילה.
רק מחשבות רעות היו לי. הכאבת לי כל כך, לא יכולתי לנשום.
ואז, אחרי חודשים של התמודדות, נסוגת. איני יודעת לאן. עדיין יכולתי לחוש בך, אבל הנחת לי לנפשי.
הנחת לי לחיות את חיי. נתת לי להרגיש ולהבין עד כמה נפלאים הם החיים. יכולתי להאמין שיש דבר כזה חברים. שיש עולם שלם שעוד לא הכרתי.
ופתאום, משום מקום, אתה חזרת.
רק כעת אני מבינה שאת כל מה שעשית, עשית כהכנה לרגע הזה. נתת לי להנות מהעולם, רק כדי כשתחזור, אדע מה אני מפסידה.
יש דבר כזה חברים. אבל לי לא יכולים להיות כאלה. יש עולם שלם שאני לא מכירה, אבל העולם הזה לא רוצה להכיר אותי.
הנחת לי לשמוח ולאהוב, ולחיות חיים רגילים, רק כדי שכשתחזור, הכאב יהיה הרבה יותר גדול.
זו הייתה תוכנית. טקטיקה. והיא פעלה.
אני יושבת לבדי, מבודדת מכולם. אני מרגישה כעיוורת. לא נולדתי כך, כבר ראיתי כל כך הרבה טוב. אבל עיוורת אותי, וכעת אני יודעת מה אני לא מסוגלת לראות.
אני לא יודעת למה אתה פה. מדוע בחרת בי? מה עשיתי? מה כבר יכולתי לעשות, שמגיע לי דבר כזה? כמוך?
אני שוב לא נושמת. ריאותיי זועקות לאוויר. אבל אינך מסכים. למה לא? האם עליי לבצע את הבחירה, ולפגוע בגופי, רק כדי לסלק אותך לרגעים בודדים? איפה ההוגנות פה? היכן הרחמים?
אז אני נחנקת. לאט וביסודיות. אילו פשוט ירית בי, זה יכל היה להיות יותר קל. אבל לא. אתה מענה אותי. נותן לי להרוס לעצמי את החיים. מכריח אותי לחיות חיים-לא חיים.
שלום דיכאון. זה מכתב בשבילך. אולי אם תבין מה אתה עושה לי, תעזוב אותי ודי.
אבל בגללך, אני כבר לא מסוגלת להאמין שתעשה זאת.
בגללך.