מכירים את זה?

מכירים את זה שאתם הולכים לישון, בידיעה שמחר כלום לא ישתנה?
מכירים את זה שאתם קמים בבוקר, לעוד יום מייאש?
מכירים את זה שאתם הולכים למקום שאמור להיות מהנה, ואתם פשוט לא מצליחים להנות?
מכירים את זה שהמתח אוכל אתכם מבפנים?
מכירים את זה שכמה שהדברים לא ישתפרו, הם עדיין לא משתפרים באמת?
מכירים את זה שתחושת הריקנות עוטפת אתכם?

אני מכיר את זה. ובכל זאת, אני מכיר גם דברים אחרים. אני מכיר גם את תחושת הסיפוק שביצירה. את תחושת החברות והאחווה. את תחושת ההנאה מתחביב או מחוויה. את התחושה של לדעת שיש מישהו אחד בעולם, שאתה בשבילו כל העולם. את התחושה של הצלחה.
את התחושה של תקווה.

אני מכיר הרבה מאוד דברים. חלקם טובים, וחלקם רעים. למרות שקשה לומר את זה כי טוב ורע זה לא מוחלט.
אני חושב שיש דבר אחד, מאוד משמעותי, שעוד נותר לי להכיר.
את עצמי.