מכירים את הרגע הזה?

מכירים את הרגע הזה שאתם שומעים צעקות
ללא הפסקה והמחשבות לא עוצרות.. והכל מסביב די שקט?
אני כן
מכירים את הרגע הזה שאתם מרגישים לבד וריקים
למרות שיש לידכם חברים ומשפחה?
כי אני כן..

אני מכירה את עצמי בתור אחת דיכאונית ורואה רק שחור אני זוכרת את עצמי עצובה סתם ככה בלי שום סיבה. אני זוכרת שאף אחד לא ידע מי אני באמת זוכרת את החולצה עוטפת את הצוואר שלי ואת עצמי נושמת בכבדות ורק מבט קצר במראה גרם לי לפחד. לראות את הפנים שלי בגוון סגול פחד מוות
ניסיתי מלא פעמים להתאבד בכל מיני דרכים.. וכשאני נזכרת אני גם זוכרת שכשהייתי יותר צעירה פחדתי למות פחדתי מהמוות..
מכירים את זה?
כי אני כן..