מכונה מקולקלת
מישהו יכול להסביר לי איך לעזאזל מאגר מתמטיקה שמכיל מספר תרגילים גדול יותר ממספר ימות השנה יעזור לי בחיים? בעיקר כאשר אם אני לא מסיימת אותו אני מתחילה מציון 70.
אה… תסלחו לי, לא ידעתי שלא אכפת לאף אחד מה אני חושבת. פעם הבאה אני אשתוק, הרי כמו שאמרו לי בערך מיליון פעמים, מי אני שאדע מה אני צריכה לדעת, נכון? חחח כאילו שיש לי מוח ורצון משלי ><
הצחקתי קצת אנשים, זה נחמד, להצחיק זה חשוב.
"רגע, אבל איך את יודעת מה תרצי להיות גדולה? אולי את תזדקקי לזה?". יודעים מה, צודקים. לא רוצה להיות מוסיקאית. לא רוצה להיות פסיכולוגית או שום דבר אומנתי, אני רוצה להיות מדענית טילים! יאללה לחמש יחידות!!
"זה יעזור לך בחיים בדרכים שאת לא מבינה" יודעים מה? זה אפילו די נכון, אני לא אתכחש לזה. זה מפתח חשיבה. אבל אני כבר בת 16. זה נשמע מספר נורא קטן, כי זה באמת נורא קטן, אבל זה לא אומר שאני יצור קטן וחסר מחשבות ורצון. זה לא אומר שאין לי כיוון לאן אני רוצה ללכת בחיים.
וזה לא אומר שאני לא יודעת כלום. זה אומר שחלק יודעים יותר. אבל חברים יקרים, אתם חייתם בתקופה שונה כל כך. העולם משתנה כי הצרכים שלנו משתנים וזה למה העולם לעולם לא יהיה מושלם. אנחנו מתפתחים בכל דרך אפשרית, הערכים שלנו, הרצונות, הצרכים… אז העולם מסתגל אלינו, או ליתר דיוק אנחנו מכריחים אותו להסתגל. ומשרד החינוך, למרות שגם אתם הייתם נערים ונערות פעם, ולמרות שהייתם רוצים שילמדו אתכם כל מיני דברים שלא לימדו אתכם, יש לי מוח חופשי!!! ואתם ממשיכים לומר לי מה אני צריכה לדעת ולא שואלים אותי מה אני רוצה לדעת! לא אכפת לכם מה אני חושבת! אכפת לכם מציונים ציונים ציונים!!
וגם לא אכפת לכם ממה שאני כותבת. כי אתם לא תראו את זה, וגם אם תראו את זה, לא יהיה לכם אכפת. אתם רוצים לשמור את המעמד שלכם בתור שרים. אז זהו ש"שר" הוא לא משהו מדהים ומכובד. זה בנאדם שאמור לספוג שנאה מהעם למרות שהוא עושה דברים לטובתו. זה בנאדם שאכפת לו מה העם רוצה ועושה הכול כדי שיהיה לו יותר טוב, ובסופו של היום סופג עלבונות. זה לא תפקיד של כבוד וזה לא תפקיד נחשק. זה תפקיד של אנשים שרוצים לתרום את כל כולם לחברה.
אם ילדה תלך למדעי המחשב אז זה סבבה כי זה יעזור לה בחיים וכבר יש לה כיוון למה היא תעשה כשתגדל. היא תלמד פיזיקה, תהיה מדענית, תלך להייטק, או אפילו סתם תעשיר את עצמה. לא חשוב מה היא תעשה, זה עוזר לה בחיים.
אם ילדה תלך למגמת מוסיקה אז בטח אין לה כיוון לעבודה בחיים האמיתיים, ובטח שזה סתם בזבוז כשהיא יכולה ללכת ללמוד פיזיקה וכימיה.
אם משרד החינוך יקבל מיליון שקל להשקיע במגמת מוסיקה או במגמת פיזיקה, או ישקיע מיליון שקל בפיזיקה. כי עבור משרד החינוך אני מכונת ציונים. ואם אני לא מוציאה ציונים טובים, אז כנראה שאני מקולקלת.
כי כשחברה בוכה על כתפי שאין לה כוח, אז אני צריכה לתמוך בה, אבל גם לי אין כבר כוח. וזה רק סוף שנה אז מה אני מתלוננת נכון? אני צריכה לסתום את הפה ולשבת בצד. ללמוד קצת מתמטיקה ולהבין שזה המקום בחיים. הכיוון שלי מתחיל בתיכון. כי אם לקחתי מוסיקה בתיכון, אז אני לעולם לא אוכל להחליף מקצוע. איזה באסה שאין כזה דבר הסבת מקצוע הא?
אבל חכו, מה אני בכלל מדברת וחושבת על העתיד. הרי אני לא יודעת לחשוב! אני לא יכולה לרצות ללמוד משהו או לא לרצות ללמוד משהו. אני חייבת להתאים את עצמי, או ללכת.
אם אתם מחליטים שכל שלוש יחידות קשה להם עם מבחנים, ולא לכולם קשה, אז דפקתם ילדים אחרים. וואלה הולך לי די סבבה במבחנים, אז זה כבר לא מתאים. כי פיתרון של מישהו אחד זה בעיה חדשה עבור מישהו אחר. ועכשיו יש לי בעיה. כי נדפק לי הציון.
על סמך מה אתה קובע את תוכן החינוך? על ניסיון החיים שלך ומה שאתה היית רוצה ללמוד? אבל חבר, ניו- פלאש, החיים שלך? הם פאקינג לא החיים שלי!!! ניסית לגרום לי להרגיש טיפשה ולהתאמץ כדי לעלות לחמש יחידות. לא עבד לך.
אני יודעת שאי אפשר להתאים את רפורמות החינוך לכל תלמיד אינדיבידואלית, אבל בחייאת ראבק, אתם באים לעזור לתלמידים שקשה להם במבחנים ונותנים להם חוברת לעשות בבית במהלך השנה? פנאן! אם… אתם עושים את זה בחירה לשיפור ציון.
אבל למה שיהיה אכפת לי מציון. אין לי מוח. אין לי מחשבות. אין לי רגשות. אני מכונה מקולקלת.
תגובות (1)
בתור מישהי שנלחמת להשאר ב4 יחידות אני מסכימה עם כל מילה שלך, את בוגרת מספיק להחליט בשביל עצמך וגם אם תטעי, את בוגרת מספיק בשביל שאת באחריות של הטעויות שלך, ואני מעדיפה לטעות אבל לדעת שהלכתי בדרך שלי מאשר ללכת בדרך שאומרים לי ללכת בה ולהצטער על כל מה שלא עשיתי.