מטולטלת

מטולטלת
ארבעת צמיגי הג'יפ השחור מרוקנים מאוויר במידה מספקת
עולים ומטפסים בזהירות משפת הכביש, נאחזים מימין ומשמאל בחול הרך. בסיבובים מהירים הם מניעים אותו קדימה בעוצמה על מסלול קבוע מראש. הנהג הצעיר אוחז בהגה כמוביל ביד רמה אורחת גמלים ובזה אחר זה מצטרפים חבריו לשיירת הג’יפים מרוככי הצמיגים, מאיצים לעבר גבעות הסלאלום המדומה. בעוד רגע תתחיל השיירה כולה לשוט בין דיונות הזהב בפראות משולחת רסן.
אחת האטרקציות החביבות על התייר הישראלי בנסיכות הערבית היפה היא החוויה האתגרית הזו, הנאה צרופה לאמיצי לב ולבעלי קיבה חזקה במיוחד לאור קרני שמש אחרונות.
רכב השטח מתחיל לשקוע ולפתע מנתר בכל כובד משקלו על כיפת הדיונה הלוך וחזור. תוך כך מטולטלים נוסעיו ביתר שאת וכערבות חבוטות בהושענא רבה הם נופלים זה לצד זה פעם אחר פעם. מסוחררי ריגושים ומוצפי אדרנלין הם שוב נזרקים המומים על מושבם כשק תפוחי אדמה.
הג’יפ נטוי על צידו כנגד חוקי הפיסיקה וההגיון שועט קדימה בעוז… דוהר כרכבת הרים בלונה פארק… על סף התהפכות קרבה כהרף עין…
הג'אנטים רוגזים וחורקים בקדחתנות מתחת לישבנים המשקשקים, פרצי הצחוק והדמע מתחלפים לסירוגין בשאגות אימה רמות: א-מא-לה!!! ובתוך הג’יפ הסגור בלב המדבר בין רגע ..שקט דממה .. שתיקה סביב רק בראשה ברק ורעם..זיכרון ילדות מר..
ושם מאחור היא מוטלת כפסל שבור, תינוקת רכה בוכייה, ידיה הקטנטנות מושטות מבעד לסורגי מיטת הברזל הקרה כמהות למגע יד אוהבת. שתי זרועות זדוניות ובוטחות אוחזות בה בחטף ומניפות אותה אל על בזעם. ראשה שמוט לאחור נע באוויר הנה והנה וכל גופה מאובן ככלי אין חפץ בו ניזרק בכל הכח חזרה אל המזרון. תשתקי כבר! תשתקי! הוא חוזר וצועק אחוז אמוק.
הבכי פסק. דממה.