מטה ומעלה

רוצה להסתכל בעיניים שלך ולבקש ממך שתישא אותי לירח, בבקשה ממך.
יש את המושג הזה "בחור איכותי", אני לא יודעת אם נכון לקרוא לך ככה, אני כן יכולה להצביע שיש לך הרבה מעלות.
לקחתי צעד אחורה על מנת להתבונן עליך מהצד, או שבעצם כדי להתבונן על היחסים האלה.. "אנחנו אכן מתאימים?", שאלתי את עצמי בכנות. האופק אכן נראה בהיר יותר יחד איתך, מצחיק, זו סתם משאלה או שבאמת יש שם משהו?
עדיין יש פחד ליפול, הפחד להיפתח לבן אדם שאני בקושי מכירה חודשיים.

לפעמים אני חשה תהום עמוקה תחתי ושאני נופלת אליה לגמרי לבדי, ושאין מי שיבוא ויציל אותי. אני תוהה אם אותו הבחור ירגיש את זה ויעוף לקראתי, לתפוס אותי לפני שגופי יחבוט בקרקע.