מחשבות של 19:40

רכנתי מטה מהמרפסת עם פלג גופי התחתון שהיה מכוסה רק בתחתונים קטנים, כדי להציץ על העוברים ושבים ברחוב הנרקיס. נחשפתי היום לסיפור מאוד מרתק, של בחור סטרייט שבילה הרבה זמן בחברת הומואים והתחיל להתבלבל במיניות שלו. זה נושא שמעורר רצון התערבות חזק ולעשות סדר במתרחש, אבל זה כל כך, כל כך לא פשוט.
בכל מקרה, רצחתי כמה ג'וקים בראש והתחלתי לחזור לעצמי אחרי הגבר המניאק האחרון ששבר לי את הלב.
חסר לי את עצמי בלי מחשבות על גברים חסר לי את עצמי בלי לחשוב על חוסר האופציות שיש לי.
בא לי להתחיל להפשיט אותו ולשאול אותו, אתה אוהב את זה בגברי יותר? הא? בא לי לשאול אותו מה קרה לאומה שלנו, לאן היא נעלמה.
היום הכל יותר מדי ליברלי עד שזה מגיע לטיפשות המין האנושי. חופש הוא טוב במידה, כמו כל דבר בחיים האלה, לא צריך להחצין את החופש שניתן לכל מיני קבוצות שונות היום.
עד כאן,
הייתי,
אני