מחיר ההצלחה (סיפור על וואן דיירקשן) – פרק 5

הייתי בשוק .
מה ?
מה כבר עשיתי שהם צועקים את השם שלי מחוץ לבית בהמוניהם?
בסך הכל עשיתי אודישן קטן, בחיים לא חלמתי להתפרסם ככה מאודישן.
פתאום דחפו את עצמן שלוש בנות אל קדמת המעריצים ,
פתח הבית של לואי.
הייתה אחת גבוהה, ממוצעת ונמוכה.
הממוצעת לחשה להם : "או מיי גוד , זאת היא !!"
הנמוכה התקרבה ואמרה :"וואו טיילור , אנחנו כאילו המעריצות מספר אחת שלך"
הגבוהה אמרה בהתלהבות :" אנחנו לגמרי מתות עלייך!"
היא הושיטה את ידה לתיק הגב שלה והוציאה משם חבילות דפים גדולות.
שאלתי :"מה כל זה ?"
הגבוהה אמרה לי:" כל זה אלו פוסטרים שלך , כתבות שלך , עיתונים שלך , דפים שלך בפייסבוק שהדפסנו, כרזות ענק שהכנו לכבודך, וכמובן .. מצלמה !"
צחקקתי תוך כדי גיחוך ואמרתי :"ואו אתם ממש משקיעניות.. עוד כמה ימים במילא ישכחו אותי"
הממוצעת הצהירה :" מה פתאום ?! גם אם ישכחו אותך , אנחנו עדיין נהיה מעריצות שלך"
השתיים האחרות הסכימו איתה.
פתאום באה סירנה.
נבהלתי.
שאלתי את השוטר :"אדוני השוטר ,מה קרה ? עשינו משהו?"
הוא ענה בפרצוף רציני :" בהחלט עשית משהו גברת טומלינסון…"
הרמתי גבה.
הוא המשיך את המשפט :" עשית אודישן מצויין בהחלט , כל הכבוד ! גאה בך"
דיי ! מאז שעשיתי את האודישן אף אחד לא מתייחס אליי ברצינות ! זה מעצבן !
שאלתי שוב :"אבל מה קרה ?"
השוטר ענה :"כמות המעריצים פה גדולה מדי והשכנים התלוננו. אנחנו שמים להם גדר למען הביטחון והשקט".
השוטר דחף את שלושת הבנות בכוח אל מחוץ לגדר.
הם ניסו להיכנס ולא נתנו להם..
זה היה בדיוק כמו גן חיות.
חיכיתי כמה שניות ופתאום, שבריר שנייה לפני שהגדר נסגרה,
צעקתי :"תעצרו!!"
פתאום כל צרחות המעריצים התשתתקו,
הסירנות נכבו,
כל המבטים הופנו אליי.
"תן להן להיכנס" אמרתי.
השוטר לקח זמן כדי לעכל.
צעקתי :"עכשיו!"
הגדר נפתחה ושלושת הבנות נכנסו.
הם צרחו וקפצו וכל שאר המעריצים חזרו להרעיש וביקשו להיכנס גם.
הן ביקשו לתעד את זה , אז מי אני שאגיד להן "לא" ?
התסתכלתי לכמה שניות על המעריצים, רק כדי להבין מה קרה מאודישן קטן ומסכן.
הכנסתי את שלושת המעריצות לבית שלי.
הצגתי את עצמי :"שלום אני טיילור , הנערה , לפני שאני טיילור שאתן מעריצות. אוקיי ?"
הם הנהנו.
"מה השם שלכן?" שאלתי.
הם ענו ומסתבר שככה :
לגבוהה קוראים לירון.
לבינונית קוראים אמנדה.
לנמוכה קוראים שרלוט.
הם גם מעריצות קצת את וואן דיירקשן,
אז לואי נהנה מזה לא פחות ממני.
שרלוט הייתה היפה מביניהם,
זאת אומרת כולם היו יפות, אבל אני אהבתי את המראה של שרלוט.
היא הייתה ג'ינג'ית עם שיער בצורת בייביליס ועיניים כחולות כמו השמיים ביום הכי בהיר באמצע אוגוסט.
היא הייתה רזה עם גוף עדין כמו של בלרינה.
העור שלה היה לבן כמו שלג.
אמנדה הייתה גם נמוכה בקצת ,אבל יותר גבוהה משרלוט.
לאמנדה יש שיער חום גלי ארוך עם פסים בהירים עדינים.
היו לה עיניים בצבע חום דבש, כמו הדבש שמגיע מהחנויות, מוכן ישר שהתפוח ייטבל בו.
היה לה עור טיפה יותר כהה , אבל הוא נחשב ליחסית די בהיר.
לירון הייתה גבוהה , עם שיער חום, עיניים חומות כהות (ומלוכסנות בקצת) ועור לבן , אך לא עדין כמו של שרלוט.
הבאתי להן משהו לשתות ושאלתי אותן :"תגידו , למה כולם מעריצים אותי ?"
לירון ענתה :"כי את מדהימה , את ענקית, את מושלמת"
הסמקתי ואמרתי :"אין בן אדם מושלם בעולם"
אמנדה אמרה :"יש ! אני ראיתי פעם ! נחמד , שקט, מוכשר , הכל..הבן אדם שגרם לי להאמין בעצמי"
בהתעניינות שאלתי :"ואו באמת ? מי זה הבן אדם המיוחד הזה ?"
אמנדה אמרה בהפתעה:"את".
הייתי בהלם :" אני ? דמות למופת ? עכשיו את סתם מגזימה"
שרלוט אמרה בפתאומיות :" אנחנו אוהבות אותך כי את מאמינה בעצמך"
פתאום כולן שתקו.
"אנחנו אוהבות אותך כי היה לך את האומץ להתמודד, החלטת לוותר בפעם הראשונה כי חשבת שלא היית מוכנה, לא שלא היית מסוגלת, ובכל זאת עליץ לבמה בפעם השנייה למרות שידעת מה כולם יחשבו עלייך. אם חשבת שאלו מחשבות רעות ,את טעית. כולם העריצו אותך, כולם רצו להיות כמוך".
עניתי בחיבה :"וואי בנות , זה באמת מחמיא לי .. מה שאתן אומרות"
שרלוט ייעצה לי :"אם את רוצה לשמור על המעריצים שלך , את צריכה לדאוג שהם לא ישכחו אותך, תשתדלי לבלוט , אבל לא יותר מדי כדי שלא יחשבו שאת מתלהבת".
לא היה נעים לי לסלק אותן אבל זה מה שהייתי צריכה :" אוקיי בנות , יש לי הרבה עבודה לעשות. אז אשמח אם תתנו לי קצת שקט לעצמי".
הבנות קמו והלכו.
לירון העלתה כל מה שהיא צילמה.
אגב מה שהיא אמרה , היה ממש חכם. עצה טובה למדי.
לואי שכפל לכבודי 3000 עותקים של תמונה שלי, שעל כל תמונה כתבתי הקדשה מיוחדת עם חתימה.
חוץ משלוש תמונות , שעליהן כתבתי את שמותן של שלושת הבנות , עם הקדשה אישית והוקרת תודה עם חתימה.
לואי יצא החוצה וראה את שרלוט בוכה :"למה את בוכה ? מה קרה לך?"
שרלוט ענתה לו :"העלתי את הסרטון, וכולם ראו אותו והתחילו לרדת עליי בגלל שאמרתי לה מה לעשות ושאמרתי שלא יחשבו שהיא מתלהבת, אז הם כנראה הסיקו מזה שאמרתי לה בטון של איום וירידה מה את מתלהבת או משהו כזה".
לואי קם וחיבק אותה. הוא ניחם אותה ואמר לה שהכל בסדר ושהוא ידבר עם כל המעריצים.
הוא הלך לגדר ואמר מול המיקרופון :"מעריצים יקרים. אני מבין שראיתם את הסרטון ששרלוט העלתה, ורובכם דווקא לא אהבתם אותו.. 26,800 דיסלייקים מתוך 28,000 צפיות ? אז אני רוצה להבהיר לכם משהו. דבר אחד , היא העלתה את הסרטון הזה כדי שתראו איך זה להיות ליד טיילור ולדבר איתה, לא כדי להשוויץ, היא הייתה יכולה גם לא לצלם, ואז גם הייתם כועסים עליה. תחשבו קצת. דבר שני , היא בכלל לא התכוונה לזה שטיילור מתלהבת , היא התכוונה כדי שאתם לא תשנאו אותה ותחשבו שמאסתם בה. דבר שלישי , אין שום דבר רע בלקבל ביקורת בונה. אתם יודעים כמה טעויות עשיתי עד היום ? את הכל תיקנתי באמצעות ביקורת בונה שנתנו לי אחרים , ואין שום דבר רע להקשיב לאחר , גם אם אומרים לכם תמיד תקשיבו רק לעצמכם , זאת טעות, כשאומרים את זה מתכוונים שתהיה לכם דעה ,טעם ועמדה משלכם, לא שתקשיבו רק לעצמכם , כי לדבר הזה יש שם , וזה אגואיסטיות.. עכשיו אני רוצה לשמוע את כולכם צועקים שלוש קריאות עידוד לשרלוט!"
כולם עודדו את שרלוט והיא חייכה חיוך ענק מצד לצד.
לבסוף כשסיימתי לקחתי את הדפים, ביקשתי מהשוטרים לתת לכולם להיכנס לחצר שלי, ואמרתי למעריצים מהמרפסת שלי :"עד לפני כמה ימים, לא ידעתי איך אני שרה , חשבתי שאני שרה מכוער ושאף אחד לא אוהב את השירה שלי. אתם גרמתם לי להבין שאם יש מספיק כוח רצון , אפשר לקטוף את הירח. עכשיו אני רוצה להודות לכם על כל האהבה והתמיכה שנתתם לי להמשך הדרך היום, ואני רוצה להחזיר לכם אהבה ממני. קבלו בבקשה תמונות שלי , חתומות בהקדשה שונה לכל אחד.. שרלוט, אמנדה ולירון , תחפשו את שלכן, הוא עם הקדשה אישית"
זרקתי את הדפים אל המעריצים ושמעתי את כולם צורחים.
הדפים התפזרו שם וזה היה נראה ממש כמו סרט.
יום מרגש שאני מקווה שלא אשכח בחיים.