מוישלה , מוישלה ילד רע!

כשרוזה רואה את דבורה , היא רואה בעיניה , מורה קפדנית, ממושקפת ובעלת שיער קצוץ וסבר פנים חמור. היא עדיין מחמיצה לה פנים . לפני שנים רבות היתה דבורה מורה צעירה , בתחילת דרכה הפדגוגית, היא בחרה להיות המורה המחנכת, חמורת הסבר. הילדים פחדו ממנה. ההורים גם. רוזה רואה אותה כל בוקר בבריכה. במועדון הספורט. שלום הן לא אומרות אחת לשניה. כל כך גדול התעוב. מויישלה היה ילד שובב . כולם ידעו בשכונה שמויישלה עושה צרות ידוע.ודבורה החליטה שאצלה הוא ילמד והיא תעשה ממנו בן אדם. אולי על הדרך היא תחנך גם את הוריו. דבורה אך סיימה את הסמינר . נסיון לא ממש היה לה , והיא התחילה ברגל שמאל.ההורים לא אהבו אותה.הילדים כאמור פחדו ממנה.רוזה שעבדה בבנק הפועלים לא רחוק מבית הספר היתה מוזמנת על בסיס קבוע.המורה היתה המתקשרת אליה לעבודה או שולחת פתק עם מויישלה. לפעמים מויישלה היה "שוכח" להעביר את הפתק.דבורה הקפדנית היתה מענישה אותו. ומה היה העונש?ללכת לחדר המנהל או למזכירה או לעמוד בפינה עם הפנים לקיר . את זה מויישלה ממש לא אהב. שכולם יראטו אותו עומד בקלונו וידברו מאחורי גבו והוא עצמו לא יראה אף אחד. פעם אחת כשדבורה אמרה לו לעמוד בפינה , הוא התיישב על הריצפה. היא צעקה עליו והוא אמר לה בקול ענות חלושה שכואבת לו הרגל והוא גם מרגיש לא כלכך טוב. אז היא העיפה אותו מהכיתה ישר למנהל. אחר כך הוא עלה לכתה ב' ודבורה כבר לא היתה המורה שלו, היתה המורה ציפי והיא היתה טובה ורחומה.אבל כאמור רוזה לא שכחה, וכל אימת שראתה את דבורה היתה נחרדת ויכול להיות שאילולא בעלה יוסף, היתה עוזבת את המועדון, אבל יוסף אוהב את חדר הכושר ואת הבריכה וגם את האנשים, והוא לא מוכן לעזוב, אז הם נשארים, בתקוה שדבורה תעזוב מתי שהוא ועדיף כמה שיותר מהר.רוזה מספרת לי את הסיפור ואני חושבת שהבן שלה בכלל עוד מעט יוצא לפנסיה. הוא למרבה הפלא …נהיה בן אדם, לא דכמו שהמורה דבורה חזתה , לא כזה בן אדם, הוא לא המציא את הגלגל…וגם לא נהיה אסטרונאוט בחלל,אבל הוא עובד ומתפרנס בכבוד בחברת הייטק, מרוויח טוב, יש לו משפחה ברוך השם והבת שלו מתחתנת בינואר. משפחה ממוצעת רגילה אבכל לא חלילה ממשפחות הפשע. הוא אזרח טוב והגון וכשהיה ילד זה היה מזמן , עברו שנים, הוא התבגר התפתח למד והחכים, אבל אמא שלו , רוזה עוד סוחבת איתה את הבושות של כתה א.