מה לא עושים למען חלום – פרק 3

כל הלילה חשבתי על מייגן.. היא נראתה נורא אינטליגנטית ונחמדה, היא גם הייתה נורא יפה. מה שהיה נורא מכל הוא שהייתי צריך לשקר גם לה. זה באמת שווה את זה?

מייגן התהלכה במסדרונות הארוכים של הסטודיו כדי להיפגש בפעם הראשונה עם וולט דיסני בכבודו ובעצמו. היא הייתה כל כך נרגשת, הייתה לה תחושה שהרצפה רועדת תחתיה, אך היא עדיין ניסתה להישאר ישרה בעודה הולכת, מאז והייתה קטנה לימדו אותה נימוסים והליכות, כאילו נועדה להיות מלכת אנגליה, הוריה גם נוצרים מאמינים אדוקים, לכן היה חשוב להם סדר ומשמעת בבית.
מייגן דפקה לאט על דלתו של המשרד של וולט וחיכתה לתשובה מבפנים. "יבוא." אמר לה קול זר שלא הכירה. היא נכנסה לאט לאט אל המשרד וראתה את וולט דיסני יושב על כיסאו בנינוחות ומסתכל על איורים מסוימים. "בבקשה, תשבי." הוא אמר לה והיא לא אמרה דבר מחוץ לשבת, היא חיכתה שהוא יגיב או יעשה משהו אך פניו היו שקועות בתוך שירטוט כלשהו. "אמ… אדוני?" היא ניסתה להחזיר אותו למציאות כדי שלא תחכה לו הרבה זמן. וולט הוציא את ראשו מהציור והסתכל ישירות אל עיניו של מייגן במבט מבולבל. "אה, כן, שלום לך." הוא אמר והחליף את מבטו בחיוך נעים. "אני מבין שעוד לא נפגשנו." הוא אמר ושלח לעברה יד ללחיצת ידיים. "נעים מאוד, אני וולט דיסני, מה שמך?" 'אני יודעת מי אתה…' אמרה לעצמה מייגן בלב אך במקום זאת היא לחצה איתו ידיים וענתה: "אני מייגן מורגן, נעים מאוד" וולט הניח את ידיו על פיו, נראה כי היא לא הייתה שם סתם כדי להכיר אותו, היה לו משהו להגיד. "תגידי לי, האם ראית אתמול בנאדם בשם רוברט?" מייגן פתאום חשה צמרמורת בגבה. "איך אתה יודע?" היא שאלה בלחץ. "יש לי כל מיני קשרים בסטודיו כאן, כשאני רוצה מידע אני משיג אותו" וולט נראה משועשע מכך אבל את מייגן זה לא הצחיק כלל. האם הוא יודע עליה יותר ממה שהיא חושבת? "בכל מקרה רציתי לדעת למה הוא לא בא היום, האם את יודעת על כך משהו? הוא אמר לך דבר מה?" הוא שאל בחשד ונראה מסוקרן, פתאום נראה לה וולט דיסני יותר אפל ומסתורי מאשר חביב ומצחיק כמו שסיפרו לה. "אמ… כן . הוא סיפר לי שבימיי שישי ושבת הוא לא יעבוד כי אלו הימים שהוא מבקר את משפחתו." היא הסבירה לו לאט כדי להסדיר את נשימתה, היא הרגישה פתאום כל כך חנוקה בתוך המשרד שלו. "אני מבין… מוזר כי הוא לא עדכן אותי… אני אדבר איתו ביום ראשון" הוא אמר לעצמו כאילו היא לא קיימת שם במשרד. "תודה שבאת, אני מקווה שלא בזבזתי את זמנך" הוא אמר וקם כדי ללוות את מייגן אל היציאה. "לא בזבזת כלל מר דיסני" וולט חייך על שם הנדיבות והנימוס המפתיעים של מייגן וליווה אותה אל היציאה וסגר אחריה את הדלת.
מייגן הלכה חזרה אל עבודתה ותהתה מדוע וולט רצה לשאול אותה על רוברט, היא פתאום הרגישה לא בטוחה כל כך בסטודיו, איך הוא ידע על הפגישה שלה עם רוברט? האם עוקבים אחריה? האם הסטודיו הזה לא כמו שהוא נראה? היא לא ידעה לענות לעצמה על כל השאלות האלו, אך הייתה לה תחושה מוזרה שזה לא יגמר כאן.

לאחר שמייגן יצאה ממשרדו, הוא חזר לנעוץ מבט בציור, הציור שרוברט צייר אתמול עם רוי. משהו ברוברט מערער אותו, אך הוא נורא מוכשר, הוא צריך אחד כזה בסטודיו, חשב לעצמו וולט. משהו ברוברט היה חשוד, נראה כי הוא מסתיר משהו, והוא חייב לגלות מה זה, בכל מחיר.