מה דעתכם בנוגע לאמת מוסרית? (דעות)

לאנשים דתיים כמובן אין את ההתלבטויות האלה אם המעשים שלהם מוסריים או לא, כי יש את ההלכה שקובעת מה מותר ומה אסור לעשות.. אבל אני חושבת שכל אדם עם חוש מוסרי יידע מה נכון ומה לא נכון לעשות…

לא חושבת שיש אמת מוחלטת.
לדעתי באמת לא כל דבר שנכון ומוסרי לדעת מישהו אחד צריך להיות גם לדעת אחר. בעיני הגבול עובר כאשר זה מגיע לפגיעה באחרים. למשל: גניבה היא לא דבר מוסרי כי היא פוגעת אדם לו שייך הרכוש הנגנב. לעומת זאת, יש אנשים שיראו התנדבות כערך עליון ואילו אחרים יגידו שעדיף להתמקד בלימודים כדי שתצליח בחיים. במקרה כזה אין צודק או לא.
לטעמי, כל עוד המעשים שלך לא פוגעים באחרים, מותר וצריך לעשות מה שניראה לך נכון ומרגיש לך טוב.

אתה דתי?

אז את בעצם (all of me, שזה אחלה שיר דרך אגה.. בייחוד הגרסה של לינדסי סטרילינג D:) מציעה דרך להתגבר על הבעיה שאין אמת מוחלטת.
(כי גם אם תגידי שקיימת אמת שורשית אחת (ואת לא אומרת את זה) שעל פיה כולם חייבים לפעול לפי ברירת מחדל, והיא האמת שצריך סדר ואי אנרכיה. אבל הכלל הזה נפסל ברגע שיש אדם אחד בעולם שטוען לכך שלא אכפת לו מסדר או לא סדר..)

מחשבה מעניינת. בהחלט תהייה שצריך להפוך אותה בראש. עוד לא גיבשתי דעה נחרצת בנושא. כי פעם ראשונה שנתקלתי בו…
בהצלחה לכל המוחות החושבים!

חחח יוקי… את מיוחדת D: …
נחשוב עלייך..

סתם סיקרן אותי… אני דתייה, אבל לפעמים יש לי שאלות מוסריות על הדת. לדוגמה – איך הדת נותנת לשחוט ולהקריב בהמות? לא מגיע להם לחיות? אני לא חושבת שזה מוסרי לאכול בעלי חיים, ומוזר לי שלפעמים זאת מצווה… (זאת רק דוגמה קטנה, כן?)

all of me, אני לא יכול לצטט ציטוטים משום מה, אז גם ההודעה הזאת מופנת אלייך.

"אם אדם חושב שלא צריך להיות סדר בעולם (דבר שבהכרח יוביל להכחדות המין האנושי), הוא רשאי לשים קץ לחייו, אבל לא לאלו של אחרים."
אז שוב – אין או יש אמת מוחלטת? את הפכפכה מאוד בנקודה הזו :)

"כשאני אומרת שאין אמת מוחלטת אני מתכוונת לזה שאין אמת אחת נכונה לגמרי, אבל יש כמה אמיתות שמאד קרובות לזה, ואנחנו נאלצים להסתפק בהם…"
גם אמיתות שקרובות לאמת המוחלטת אי אפשר לקבוע אותן כאמיתות קרובות…(לטענתי..).
ואם אגיד שה"רוב קובע" זה מה שמוביל לאמת שקרובה לאמת המוחלטת (שלפי מה שהבנתי ממך, קיימת, אבל אנחנו לא נדע אותה לעולם, מאחר ואם את מצידה סכלה של אמת (לשיטתך, אמת שקרובה לאמת מסוימת אחרת) אז יש אמת מוחלטת.). – אז אעלה מצב היפותטי בגדר המציאות בו כל האנשים בעולם חושבים שכאב זה דבר שמשמח את חווה הכאב, זה יוביל לכך שתרצי להפוך את הסבל שלך לשמחה בזמן שאת חווה כאב, או שתאמרי שכולם חולים וצריכים לקחת טיפול?
הרוב לא קובע אמת מוחלטת, אלא הרוב יוצר סדר אופטימלי. וגם אלו שטוענים שאי סדר אינו תחת הגדרת אמת – יצדקו לגמרי.
זה נכון שהרוב יכלא\יהרוג וכו' את אותו אדם שלא מסכים אתם, כי לרוב יש כוח, וזה עניין מציאותי. אבל אין זה עניין של אמת.

מי שהוא מכיר את השם סאטר פה באתר?

אתה שואל למה זה לא מוסרי לגנוב?
כי זה פוגע בזולת.
אנחנו, כבני אדם, רוצים לחיות יחד ולכן כוננו מערכת חוקים, מערכי אכיפה, שיפוט וכו'… שיעזרו לכולנו לחיות יחד.
לכן, לגנוב זה גם לא חוקי. יש מדינות שהחוק נוקשה יותר (מוות) ויש מדינות שמתירות יותר (כלא,קנס וכו').
במדינה דמוקרטית, הרוב קובע את הממשלה/נשיא ולכן, אני עם יוקי. הרוב שולט.
אבל זה לא אומר שהרוב צודק.

בקשר לדת:
בשם הדת נהרגו מליונים על מיליונים של אנשים בעולם וזה עדיין קורה.
הדת היהודית נגועה בדיוק כמו האיסלם והנצרות… ברגע שזה יתאפשר כל דת תנסה להכפיף את האחרים אליה.
ב 500 שנה האחרונות יש יציאה לחילונות. האדם החילוני כבר לא מאמין באלוהים אלא בעצמו (קצת נרקיסיטי אבל לדעתי בצדק).

בקיצור, אין אמת מוחלטת. אנחנו קובעים את גורלנו בעצמנו.

אני לא חושבת שיש אמת אחת. לכל אחד יש מחשבות, דעות , אמונות … והם לעיתים שונים מאנשים אחרים וזה לגמרי בסדר. הבעיה כיום היא שאנחנו לא תמיד מקבלים את זה.

ממממ….נו, אז מה אתה מחפש?
אני מאמינה שכל אדם חי בבועה מסויימת. בכלל, כמות ה"אמת" כפי שניתן לכנות אותה בצורה אובייקטיבית(שגם ספק שאובייקטיביות כלל מתקיימת) דלה מאוד.
כולנו חיים בבועה. אני, אתה, חברי היקר גיא שחושב שאני מטורפת וטועה לחלוטין בכל הנוגע להשקפת העולם שלי, מהללי השטן, מטיפי הדת, רואי החשבון, אוהבי החסה. כולנו. בכל "בועה" כזו, האדם שופט לעצמו מתוך הבחירה שלו את אמות המוסר. מה טוב ומה רע, מה שפוי ומה מטורף לחלוטין. אמות המוסר רחוקות שנות אור זו מזו בכל בועה\השקפה. וכמובן שכל בועה כזו מושפעת(בין אם מורדת או ממשיכה את הדרך שהושפעה ממנה) מהסביבה החיצונית, החינוך, הצרכים השכליים והרגשיים וכדומה.
פעמים רבות גם אנשים שופטים בועות או השקפות אחרות על פי השקפת העולם שלהם, אמות המוסר שלהם. וכמובן שקיים פער ענק בין כל אחת, לכן אין בזה ממש פואנטה.
אני חושבת…שאין טעם לשפוט השקפות אחרות על פי אמות המוסר שלך, כי הם פשוט לא תואמים אחד את השני.
לכן, דרך השפיטה שלי להשקפות פשוטה מאוד: אם האדם חש שזה מקדם אותו ולא מכניס אותו לרגרסיה כלשהי, שיבושם לו. אפילו אם אני עצמי חושבת שהוא מוליך את עצמו לאבדון. אין זה ברשותי להחליט מהן אמות המוסר שלו, ומה טוב בשבילו כפי שהוא רואה את זה. (כל זה נכון כמובן רק בעת שהוא לא מנסה להשפיע על תפיסת העולם שלי בהשפעת תפיסת העולם שלו.)

עכשיו, בהתקשר לפוסט שלך, בין הורים לילדים הסיפור עלול להוות בעיה גדולה יותר. פשוט כי פעמים רבות ההורים מתקשים להבין מדוע ילדיהם לא הולכים בדרך שלהם. הם מאשימים את עצמם ב"חינוך לקוי" וכדומה, ולא מצליחים לקבל את זה שהילד שלהם פשוט לא מקבל את מה שהם מאמינים בו. יתרה על כך, לא מוכנים לקבל את זה שהילד שלהם לא זקוק לעזרה, ולא רוצה את העצה ה"הורית מושכלת חכמה ברת ניסיון" שלהם.(משהו שאני מכירה באופן אישי מאמא שלי) כשמדובר בהורים וילדים, הילד לרוב יגדל להיות כמו הוריו, או בדיוק ההפך הגמור מהם. יקבל את מציאות הסביבה שלו, או ימרוד בה. זה רק טבעי אם כך, לא באמת קשור ללקות בחינוך.
אין גם הרבה מה לעשות עם זה. הורים יצטרכו להבין פעם שלא באמת יש להם זכות לבעלות כלשהי על ילדיהם.(כי שלטון בכל מקרה נובע מהסכמת הנשלטים:))
מקווה שלא עשיתי לך בלאגן גדול מדי במוח.

חייבת להודות…הדיון הזה די מעניין.
אני מסכימה עם רוב הדברים שאנדריאנה כותבת, אומנם לא הייתי קרואת לזה בועה אבל לא משנה.
זה נכון שלכול אחד יש את התפיסות שלו לגבי מוסר ואמת ואני חושבת שלנסות להגדיר אמת מוסרית אחת זה בלתי אפשרי. כול אחד מאמין במה שהוא מאמין … וחושב שמה שהוא מאמין בו הוא האמת ההמוחלטת והדרך הנכונה להתנהל. לנסות להסביר את זה זה מסובך, זה כמו לנסות להסביר למה טוב זה טוב ולמה רע זה רע אבל יכול להיות שאני מתפזרת פה *_*
-אגב, לדתיים זה אולי יותר פשוט להחליט מה מוסרי ומה לא אבל זה לאו דווקא ככה… אני חושבת שאצל לא דתיים האמת המוסרית שהם נשענים עליה נקבעת ביחס לסביבה שבה הם חיים, החברה היא זו שמגדירה מה נכון ומה לא, מה טוב ומה רע… ככה אדם קובע מה מוסרי לו ומה לא.
יש גם אנשים שמחזקים בתפיסות מוסר מסוימות ולא אכפת להם איך אחרים פועלים… העיקר שהם מוסריים.
טוב…זהו xD שב"ש.

אני לא מסכימה עם סיפורסיפור. המוסריות לא נקבעת רק לפי החברה, הרי אם כולם יתחילו לרצוח אחד את השני, זה יהיה מוסרי לרצוח? ממש לא. לדעתי, מוסריות זה אומר להיות אנושי ובן אדם נורמלי. גם אני דתייה, ולא מזמן דיברתי עם חברה שלי ואמרנו שבשר זה טעים ואני בחיים לא אפסיק לאכול בשר. אחותה גם הייתה שם והיא אמרה שבאיזשהו שלב היא חושבת שנפסיק לאכול בשר כי זה לא מוסרי. בכלל לא הבנתי מה לא מוסרי באכול בשר, אבל היא הסבירה שזה לא הגיוני ואנושי להרוג משהו או מישהו רק כדי שיהיה לך אוכל. אתה מבין? אני מקבלת את הדעה הזאת, אבל לא באמת אשיים אותה ואפסיק לאכול בשר, גם כי אני רגילה וגם כי בשבת כמעט כל מה שיש אצלנו לאכול זה בשר וזו מצווה לאכול בשר בשבת ^_^ בקיצור, מוסריות לפי דעתי היא לנהוג באנושיות, אפילו שכנראה שאני לא כך כך מוסרית.

היי סתם מישהי ;) את הולכת נורא לקיצון אבל , להרוג מישהו… אז אם להיות מוסרי זה אומר להיות אנושי בן אדם שגונב הוא לא אנושי? ;\

-חחח אם היה לי כוח הייתי קוראת אולי פשוט תגיד לי את דעתך במשפט או שניים ?

בהחלט הייתי רוצה להמשיך לדבר איתך על כל העניין של מוסר ודת אבל ניסיתי ואי אפשר לשלוח לך הודעות בפרטי, וכאן זה יהיה קצת מעצבן, לא? בכל מקרה תודה ;)

חחחחחחחחח סיפורסיפור, סליחה שזה ארוך (; לדעתי מוסריות זה אומר להיות אנושי.