מה אפשר לומר…

איבדנו כל גבול אפשרי.
אנשים מוציאים לפועל מה שהם מוציאים מהפה. היום אנחנו צריכים לפחד גם ממילים.
מה אפשר לומר לאותם אנשים שחייהם נהרסו בין רגע רק כי רצו להרגיש טוב עם עצמם? עם נטיות מיניות העולם מסתדר לגמרי, אבל כשמדובר בזהות עצמית כולם מתבלבלים.
לא מתלוננת, חס וחלילה. רק רוצה להבין למה אנחנו מאפשרים להכל להתדרדר. דור אחר דור הופך להיות "דווקא" נגד קודמו. בלי מחשבה תחילה, ישר מעשים.
צריך לנצל את הכלים. כמה שיותר מהר. ואין זמן, פשוט אין זמן… הכל חומק.
אם נחכה אנחנו נשתנה. ולא לטובה.
איבוד מוטיבציה זה עניין של זמן. אפילו האובססיה הכי גדולה נגמרת בקוצר רוח.
סבלנות זה מיתוס.
זאת הדרך של השעון לצחוק על כולנו.
אי אפשר לקחת את עצמנו לידיים לפני שנבין מה ידינו כעת מחזיקות.
ואי אפשר להבין מה אנו אוחזים אם אנחנו מסרבים להאמין למציאות.
אתם יכולים לחיות בשקר, שיבושם לכם.
אני כבר התחלתי גם לאהוב את השקר.
זה מה שהכי מפחיד אותי.
מצטערת מראש על כל הג'יבריש. אין יותר מה לומר.. פשוט אין.