מה אני מאומצת?! ~פרק 6~

חזרנו הביתה
"איך הייה בקניון?" שאל אבי
"מצויין " עניתי
"אבא אני צריכה תמונות שלי בלידה יש לי עבודה" אמרתי
ואז שררה שתיקה איומה
"אבא יש לך תמונות שלי בלידה ?" שאלתי שנית
יהלי היסתכלה עלי ואני עליה
"את זוכרת שהייתה שרפה בבית הישן שלנו?" שאל אבי
"אמ… לא אני לא זוכרת" אמרתי
" כניראה היית בת 4 וכול התמונות נישרפו ביחד עם הבית" אמר אבי
"ולא נישארה תמונה אחת אפילו?" שאלתי בעצב
"לא לא נישארה " ענה אבי
"יש לך תמונות של גיל 5 או 6 לפחות?" שאלתי
"כן יש לנו הביא לך אותם יותר מאוחר" אמר אבי
"טוב תודה אני ויהלי עולות לחדר" אמרתי
אני ויהלי עלינו לחדר סגרנו את הדלת והתחלנו לדבר.
"ניראה לך שבאמת התמונות נישרפו?" יהלי שאלה אותי
"לא לא ניראה לי זה די מוזר שאין להם אפילו מונה אחת " אמרתי
"טוב את צודקת אני חייבת ללכת נדבר מחר ונלך ביחד באוטובוס לבית אומנה " אמרה יהלי
"את בתוכה שיתנו לנו להיכנס" שאלתי
"כן אם מכירים אותך שמה יתנו לנו תהייה חזקה אני חייבת ללכת" אמרה יהלי כאשר היא נותת לי חיבוק ויוצרת מחדרי
לאחר שיהי יצאה צצו לי מיליון ואחת מחשבות
אולי אני באמת מאומצת ואלינור וברק שיכרו לי איך אפשר לשקר על דבר כזה ולהיתחזות להורים באמת זה לא ניקלט ומה אם אני באמת מאומצת איפה ההורים האמיתיים שלי אולי הם מתו אולי הם חיים ומה שמי שמי הוא קורל? אם אני יגלה ששיכרו לי במשך כול הזמן הזה אני לא יסלח להם לעולם חשבתי ונירדמתי עם המחשבות.
"בוקר טוב אורוש כבר 11 בבוקר איך ישנת?" שאלה אימי או אלינור אני כבר לא בטוחה!
כאשר היא פותחת את החלון וכול השמש החמה מגיעה לעני הכחולות.
"בוקר טוב" עניתי
"תיסתדרי תיתהרגני ובואי לארוחת בוקר יש לך תוכניות להיום?" שאלה אימי- אלינור
"כן אני ויהלי הולכות לבקר את סבתא שלה" אמרתי כאשר הרכנתי את ראשי ושיקרתי =(
"כמה נחמד " אמרה אימי
"כן נחמד " עניתי
אימי-אלינור יצאה מיחדרי ואני היתקשרתי ל יהלי.
"הלו?" שאלתי את יהלי