מה אני מאומצת?! ~פרק 10~ הכול מתגלה!!! פרק ארוך

הסתכלתי על המקום מלא ילדים תמונות ציורים מקום שמח מקום שילדים באמת גדלים בו בלי משפחה אך כולם שמחים מציירים נהנים משחקים.
המטפלת חזרה עם המנהלת.
" שלום קורל" אמרה המנהלת בשמחה
"שלום " השבתי בתדהמה
"תני לה את הטפסים" אמרה המנהלת כאשר היא מתקרבת עלי ומחבקת אותי
"את זוכרת שגדלת פה עד גיל 3 וחצי?" שאלה המנהלת
"לא בגלל זה אני פה לבדוק אם אני מאומצת והתשובה היא כן" אמרתי בעצב
"את לא צריכה להיות עצובה מתוקה הכול בסדר" אמרה המנהלת
לקחתי את הטפסים ואני ויהלי ישבנו על הספסל שהייה שם.
התחלתי לקרוא

קורל בת שלוש וחצי נמסרה להורים: אלינור וברק
שם ההורים: שרית ורן.
ניפטרו בטעונת דרכים.

הפסקתי ליקרוא והתחלתי ליקרוא.
"די אור אל תיבכי בבקשה" אמרה יהלי בעצב
" די לקרוא לי אור שמי הוא קורל" אמרתי בבכי
"סליחה די הכול היה בסדר" השיבה יהלי
"ההורים שלי ניפטרו אין לי הורים את קולטת את זה בכלל." שאלתי בבכי רב
"כן אני מצטערת די ליבכות בואי נחזור" אמרה יהלי
" אני לא חוזרת לשום מקום אני נישארת פה" אמרה בכעס!!!
"לאא את באה איתי וחוזרת הביתה" אמרה יהלי בהיסטריה!
"לא לא ממש לא אני לא חוזרת לשם" השבתי
טוב אז תבואי לישון אצלי" ענתה י יהלי
"טוב" אמרתי
יצאנו מבית האומנה בעצב רב
עלינו לאוטובוס
ושוב ראינו את חבורת הבנים מהנסיעה.
"שלום חמודות" אמרו הבנים
"שלום" ענתה יהלי
"מה קרה למצב רוח שלכם?" שאל אחד הבנים
"גיליתי שאני מאומצת" אמרתי בעצב רבכאשר הרגשתי חנק בגרון כאילו אני לא יכולה לינשום
"מה באמת אל תידאגי הכול יסתדר גם אני מאומץ" השיב אחד הבנים
"איפה אתה גר ?" שאלתי
"אצל חבר ושמי הוא אור" אמר אור
"שמי הוא אור אה קורל" שבתי
"אור או קורל?" שאאל אור
"שמי הוא אור השם האמיתי שלי הוא קורל " אמרתי כאשר כאשר דמעות זולגות על פני
אור היתקרב היתישב לידי ונתן לי חיבוק!
"הכול בסדר גם לי זה כאב בהתחלה " אמר אור
שתקתי ולא הוצאתי מילה הגיע התחנה שלנו
" בי אנחנו עוד ניתראה" אמר אור
"בי" השבתי
ירדנו מהאוטובוס
והגעתי הביתה