'מגן עלייך'

"זה שאני יושנה אתו זה לא אומר שאנחנו…אתה יודע
הוא …הוא פשוט היחיד שאני מרגישה שיכול להגן עלי "
הוא קמץ אגרופו באיפוק מאומץ
"וכשאת ישנה איתי את לא מרגישה בטוחה?! אני לא מספיק 'מגן עלייך',למה את עושה לי את זה,"
היא רעדה ,חשבה האם להגיד את האמת או לשקר ואולי לגרום ללב שלו נחמה
אבל נמאס לה מהשקרים
"כי הוא היחיד שיכול להגן עלי מפנך" אמרה בכול ברור הסתכלה עליו במבט חודר.
הוא נראה מופתע ,
"למה את צריכה הגנה מימני , אני אוהב אותך, את שלי"
"גם אני אוהבת אותך אבל כניראה שהאהבה שלך לא מספיקה כדי למנוע מחום המזג שלך לפגוע בי שוב ושוב "
"על מה את מדברת , מתי אני…"
"כשאתה שיכור!" צרחה עליו ,היא כבר לא יכלה להחזיק את הבכי ביפנים, היא לא רצתה שהוא ירגיש אשם אבל זה קשה יותר ויותר ויותר להסתיר את המכות.
הוא שתק ,לא היה לא עוד מה לומר.
"אז אולי עדיף שבאמת תהיה שלו ולא שלי ,הוא לא יפגע בך, הוא יגן עלייך כמו שאת אומרת" הוא אמר בקול חלוש
יום למחרת כשכמה דבריו לא היו בבית ,כאילו לעולם לא היה שם וגר איתה, כאילו אהבת חייה הייתה פרי דמיונה בלבד