“מאחורי הגל”

גשם בחוץ, קור אימים, ממש על הפנים,
פתאום גם שר החוץ מעדיף להיות שר הפנים.
כולם נעלמו, אין עובר ושב ברחובות,
ומי שכן נמצא, מכוסה הוא במיליון שכבות.
אך לפתע הוא יוצא, גינס קצרצר וטישרט,
עושה רושם שנפל מפלנטה אחרת.
"לא קר לו…ליחשושים נשמעו מהצדדים,
וכי מה, באמצע אוגוסט אנחנו נמצאים?!…"
אך פתאום הבחינו כי משהו מוזר באדם,
למה ידיו מזיהות ועיניו נוזלות דם.
"סליחה אדוני…" אך התברר כי כבר מאוחר,
'האדם הפסיכי' איבד כבר הכרה.
אמבולנסים הגיעו למקום בזריזות רבה,
אך סוף סוף כשהם מקדימים זה כבר לשוא.
"ואנחנו עוד תמהנו…'איך הוא מסוגל'?!
לעולם לא נדע מה מסתתר מאחורי הגל.