מאומצת פרק 5 ואחרון?

רונו הצילו!
אני חושבת שלינה ודני יעיפו אותי מהבית! אני יודעת שאמרתי שאני לא אוהבת את אוסטריה ואני רוצה לחזור לרוסיה אבל אני לא רוצה לעזוב עכשיו!
בדיוק פגשתי חברות חדשות ובגלל שלא הכנתי שיעורים כי הייתי איתן לינה רוצה לתת לי עונש!
מה אני אעשה רונו??
אתה… אתה חושב שכדאי לי לברוח…?
אבל זה רעיון נוראי רונו! גם אם אתה תבוא איתי! לקחת בגדים? אוכל? כסף?
אתה בטוח רונו? בסדר. מחר בבוקר, ממש מוקדם, נברח! ביחד!
אבל מה עם אוראל? אני יודעת! אני אלך אליו ואשאל אותה אם הוא רוצה לבוא איתי.
"אוראל!" צעקתי לחלל הבית. "נטשה אני עם חברים, מה?" שאל עצבני. "אתה רוצה לברוח איתי מהבית?" שאלתי בלחש. "מה?!" צעק אוראל.
"לא שמעת?" שאלתי. לא הבנתי, חשבתי שדיברתי די חזק.
אוראל גילגל את עיניו וחזר לחבריו. "אבל אור!" צעקתי. "מה יש נטשה?" שאלה לינה.
"שום דבר" אמרתי בשקט והלכתי לחדרי.
אוקי רונו, אני חושבת שאוראל לא רוצה לבוא… אז זה רק אתה ואני מול אוסטריה.
בוא נלך אל ג'ינה. היא גרה בזלזבורג. זה רק רבע שעה נסיעה מכאן!
ביי רונו, נתראה מחר בבוקר!
נ.ב.
שששש!
——————————————————————————————————————לקחתי את תיק בית הספר שלי ודחפתי בו בגדים באי סדר. בבוקר קמתי ממש מוקדם ולקחתי אוכל ובקבוק מים קטן.
עמדתי לצאת ואז שמעתי קול מאחורי.
חשבתי שזה אוראל ושהוא עומד לצאת איתי אבל זה היה דני. "לאן את חושבת שאת הולכת כול כך מוקדם?" שאל אותי. "אני בורחת" אמרתי. "למה?, שאל. "כי אתם עמדתם לגרש אותי בכול מקרה!" אמרתי ויצאתי בריצה מהבית.
"נטשה!" צעק דני. הדמעות ירדו מלחיי ללא הפסקה. הוא תפס בידי. חשבתי שהוא ירביץ לי אבל בקום היא חיבק אותי חיבוק חזק וישב על הנדנדות בחצר כשאני עליו.
בכיתי. רציתי ללכת אבל חיבקתי אותו חזק.
"אני יודע שזה קשה" אמר דני. "לא אתה לא" לחשתי. "גם אני מאומץ" אמר דני והרמתי את ראשי. "באמת?" שאלתי וניגבתי את הדמעות. עכשיו הייתי מוכנה להקשיב.
"זוג צעיר בשם אווה ומרטין אימצו אותי מהולנד" אמר דני בחיוך.
"אז אתה מהולנד?" שאלתי אותה. דני הנהנן. "זה אומר שאתה מכיר את ההולנדי המעופף מבוב ספוג?" שאלתי ומשכתי באפי.
דני צחק ונכנס איתי למכונית. הלכנו לקנות גלידה ובסוף חזרנו הביתה עם חיוך על הפנים.
—————————————————————————————————————— רונו שלום,
החלטתי לא לעזוב.
העצה שנתת לי היא העצה הכי גרועה בחיים שלי!
את נוראי רונו! נוראי!
ולכן אני מחליטה לעזוב אותך. לתמיד.
——————————————————————————————————————"אבא" אמרתי והוא חייך אלי ושאל: "מה?"
"אני לא אוהבת את רונו. הוא אמר לי לברוח מהבית אז אני רוצה להיפתר ממנו. "את בטוחה?" שאל דני. הנהנתי בשקט.
בכול זאת, רונו היה החבר הכי טוב שלי…
דני פתח את הפח. "לא" אמרתי. "אני רוצה לשרוף אותו. אני לא רוצה שהוא יתקיים יותר" אמרתי בעצב. "את בטוחה?" שאל דני. "בטוחה" עניתי ובערב עשינו על האיש ושרפנו את רונו. אופס, על האש.
טוב רינה, אנחנו באמצע ארוחת ערב.
ביי.
נ.ב.
את יומן הרבה יותר טוב מרונו.