לשאוף לפסגה – פרק עשרים וארבע
פרק כ"ד
" יפה , יפה , אני רואה שהנערה בעלת כשרון יוצא דופן .. כמה חבל שהיא לא תראה יותר את היומן האישי שלה," מלמלה יהלום לעצמה בערמומיות. " מה את מתכוונת לעשות? מה עכשיו ?" שאלה ליה בהתנשאות , " אני אפגע בנקודה הרגישה שלה כשאני אציג לראווה את היומן האישי שלה ואני אגרום לה לצאת הכי לא נעים בפני חברותיה לכיתה…" אמרה יהלום בקול ארסי. " נשמע מגניב.." מלמלה ליה בעוקצנות.
" וזה לא הכול , אני אציג זאת בפני אוראל , ואני אציג אותה באופן לא ראוי," אמרה יהלום בנעימה חרישית. ליה נעצה בה מבט רע. " כן, אהה?" ענתה חרש. " ואם זה לא מספיק , אני אעלים את היומן האישי שלה לנצח.. אני אגרום לה לשלם על כל מה שהיא עוללה לי… מה את אומרת , ליה?" אמרה יהלום בנעימה עוקצנית ," רעיון נהדר.. ומה בדבר שיר .. מה את תעשי איתה?" שאלה ליה בעוקצנות, " אני אטפל בה בדרך העדינה.. היא לא תדע אפילו מאיפה זה בא לה." מלמלה יהלום. " אולי משום שאת רוצה את אוראל? את מאוהבת בו?" אמרה ליה בערמומיות ," אני רק אפגע במקום הרגיש שלו.. באהבתו הכנה והעצומה לשיר, אני אגנוב לה את החבר שלה. " אמרה יהלום בחיוך עוקצני.
" יהלום, תרשי לי לתקן אותך.. שיר היא לא קדושה תמימה , וגם את מרשה לי שנתחלק יחדיו בפרס," קראה ליה בחלקלקות . " נכון מאוד.. בקרוב החיוך של שיר יימחק מהפנים , אני אזכה בכל מה ששייך לה. שלא יהיה לך ספק בזה.. אחותי… ליוש.. כל מה שרציתי , כל מה שחלמתי, מתמקד באוראל , כמה מצער ששני אלה לעולם לא יזכו לממש את אהבתם.." מלמלה יהלום בארסיות.
" כן , ודאי , אני מעוניינת בסבל שלה , כמה חבל שהיא לא תוכל לחזות באור הקלוש של תקווה.. " אמרה ליה ברשעות.
" היי בטוחה בכך ," חתמה יהלום. שתיהן הביטו זו בזו ברשעות וצחקו.
********
"מה המקום הזה בכלל , אה קורין?" אמרתי בדכדוך ונשענתי על הכר .
" עזבי את שירי הדיכאון האלה בצד ובואי אותי לקפטריה , קדימה!" קורין דחקה בי.
"טוב שיהיה," אמרתי בהכנעה.
הסרתי את האוזניות מאוזניי והנחתי את נגן המוזיקה על שידת הלילה, קורין נאנחה ואחר אמרה: " למקרה שתשכחי , אני אתקדם לקפיטריה , שיר הלא שכחת להביא את האייפון שלי , בסדר?" קראה קורין והנהנתי במרץ.
"בסדר, כרצונך," אמרתי וחייכתי. " זאת לא אשכח," אמרתי בביישנות.
**********
מצאתי את קורין ואת טולי שוהות בקפיטריה , " היי," קראתי בשלווה , " שלום שיר , מה העניינים?" שאלו השתיים פה אחד.
" הכול מצוין , ואתן?" עניתי להן באותה לשון. " הכול טוב , השבח לאל!" קראה טולי .
" קורין , האייפון שלך, קחי!" הושטתי את ידי כדי למסור לה את האייפון שלה.
"תודה רבה," קורין אמרה,
", מה העניינים עם התאומים .. שמעתי שהעניינים מתחממים.. מה , פרטי הכול , שתפי אותנו! " התעניינה טולי , " תאומים ? איזה תאומים?" העמדתי פני מתפלאה . " תום ואוראל התכוונתי , מה העניינים איתם? כלומר , את מאוהבת בשניהם ?" שאלה טולי בהתעניינות מרובה ," כן.. לא.. כלומר איך לומר זאת.. זה קשה ואפילו מוזר. נראה לי ש.. אני .. זאת אומרת אני .. מאוה..בת .. בשניהם." מלמלתי בהיסוס.
" רציני?! מה? אם כך , אני משתתפת בצערך.. כלומר, זה קשה כששניים מוצאים חן בעינייך.. כדי לעשות לך את הבחירה יותר קלה ופחות מרוכבת .. אני מציעה לך בחום לעזוב את תום , כלומר רואים שאת ואוראל.. הזיווג האידאלי וכל כך מתוק.. מרוב לדבר עליו נראה שגם אני אתאהב בו. לדעתי , זו הבחירה הכי טובה שאת צריכה לעשות! אוקיי?"
" נראה לי אני אוהבת את שניהם.. ואני.. לא יודעת במי לבחור.. אוף הבעיה המרכזית שהם תאומים זהים! ואני לא יודעת מבין שניהם עם מי אני ארצה להיות… ברור שאני ואוראל מאוהבים.. אבל אני אוהבת גם את תום.. זה נורא מצחיק להגיד זאת אבל.. אני קשורה לשניהם באופן עמוק .. אני מבולבלת.. שאני לא יודעת מי מהם יותר מוצא חן בעיניי .. ברור שאני אוהבת את אוראל , אבל גם בתום אני מאוהבת לחלוטין.. אני לא יודעת מה לעשות ולא יודעת ממי אני אוכל ליטול עצה…"
" השורה התחתונה: שאת אוהבת את אוראל!.. לטובתך האישית , עיזבי את תום ותהיי עם אוראל.. לדעתי את והוא הרבה יותר מתאימים …, לדעתי את חייבת להגיד לו את האמת וזהו לא להוליך אותו שולל.. תעשי מה שהלב שלך מצווה לך.. ולאוו דווקא .. אוראל ואת זה הבחירה הכי נבונה שאת יכולה לעשות , ובכן , קחי את ההחלטה בין ידייך.. ותחליטי כבר.. עם מי משניהם את רוצה להיות.. תום או אוראל.. רק את יכולה להכריע!!"
" כן.. טולי צודקת.. תלכי בעקבות מה שליבך מרגיש.. ובכן.. לדעתי, את ואוראל אוהבים ואני חושבת שכדאי שאת תהיי איתו.. ולא עם תום.. תום הוא שנון ונבון.. אבל .. הוא לא אהבת חייך, לא?"
" קורין, די! אני מאוהבת בשניהם.. לא מגיע לו שאני אוליך אותו שולל ואשקר אותו ! אז בשביל שהוא לא ייפגע.. אני יוצאת עם אוראל בסתר.." הפטרתי באדישות.
" מה?!! ברצינות.. אני לא מאמינה.. מזל טוב לשניכם.. באמת .. מכל הלב! , תום לא יודע על כך , אוחח איזה סיבוך יותר קשה עשית לי עכשיו בראש.. כלומר.. הותרת אותי ללא מילים .. הקיצר.. בואי נתקדם לשיעור שחייה.." אמרה טולי בבלבול ומשכה את ידי בהחלטיות.
**********
נכנסתי לכיתת השחיה והתיישבתי בשורה שמימין ללוח, יהלום הגיחה ובידה האחת היא אחזה ביומן כחול. נצנוץ זעיר של חשד ניצת במוחי: אולי זה היומן האישי שלי? בידה השניה את ילקוטה השליכה אותו בצד והתיישבה.
היא פתחה אותו ועיינה בו בעניין, " מה זה? של מי היומן?" שאלתי בחשד , " שלום שיר , לא שמתי לב שאת כאן ," אמרה בחונפה.
" בטח," עניתי בקרירות , " היכן כולם? " התעניינה יהלום, " לא יודעת , הן אמורות לבוא הנה בתום ההפסקה," עניתי ללא חיוך .
" אה-א , " ענתה יהלום חרש. היא שלפה מספר פיסות נייר מקומטות מכיס חולצתה והניחה אותם בפינת השולחן, הבטתי בה בפקפוק.
לא עבר זמן רב , נשמע צלצול הפעמון שהזכיר לבנות שעליהן להתקהל בכיתות. שבע בנות נכנסו לשיעור השחייה .
" יש לי משהו להראות לכן , שבו נא , צפייה נעימה," קראה יהלום בחיוך ערמומי , " מה זה? סרט? " שאלה מישהי את יהלום , " לא , זה קטעים מתוך יומן , הקשיבו ואקרא זאת לכן," אמרה וחייכה , ישבתי בדריכות אחר דבריה.
" אלו קטעים מתוך יומנה של התלמידה שיר סיאני והקראת שירים פרי עטה , אנו רואים פה מישהי בעלת כשרון כתיבה יוצא דופן ." התפעלה יהלום .
תגובות (0)