לשאוף לפסגה – פרק ארבעים ושמונה

פרק מ"ח
" כן , זאת אני." אישרתי בחיוך ביישני.
" זה בסדר , גם אני הייתי כמוך כשהייתי נערה. גיל העשרה הוא מורכב ומסובך , לכל אחד זה קורה , זו עובדה!" ציינה קסם ברוב חשיבות.
" קסם , שכחת את התאומות הזהות , ליפז וטופז הבאות אחרי אחיעד ומידד , ואחריהן ליגל אחותנו , ואז התאומים הזהים תום ואוראל , שלהם אנחנו חוגגות היום יום הולדת." נחפזה ים לומר.
" נכון , איך שכחתי ! אה האייפון שלי מצלצל." קספ פנתה אל תיקה אשר הונח בצד ושלפה את האייפון שלה וענתה , " הלו , מי זה? ליגל שלום , מה נשמע? אתם בדרך? איזה יופי ! גם אימא ואבא אתכם? אז אני ארד אליכם כדי לעזור לכם. סבבה , מתוקה?" היא דיברה במהירות. היא ניתקה את השיחה וסימנה לים לבוא אחריה.
" ים , הם פה , בואי נלך לפחות לעזור להם?" הודיעה קצרות והיא וים התעופפו היישר מהחדר לעבר שער הפנימייה.
*
" היי אימא ,אבא! ליגל , אחיעד ומידד , ליפז וטופז , שלום לכם! שאני אעזור לכם." שאלה קסם ברוחב לב ונטלה מידם מספר שקיות.
" תישארי גם לי כמה!" ים לקחה מידה שקית אחת.
הן נכנסו בעקבות התאומות הזהות ליפז וטופז. ליפז וטופז השיגו את שתיהן והגיעו לחדר היכן שחגגו לתום ולאוראל יום הולדת.
" שלום , לאחים הכי יפים בעולם!" הכריזו שתיהן בחיוך.
" ליפז וטופז , איזו הפתעה נעימה! טוב לראותכן !" אמר תום בקול מופתע.
" כן , באנו להפתיע אתכם , אוראל ! אנחנו בקושי רואות את שניכם בגלל שאתם רוב הזמן בפנימייה, התגעגענו אליכם מאוד מאוד." קראה ליפז ברגש.
" גם אני אליכן ! " השיב אוראל בביישנות.
" תגיד , אני מדמיינת את זה או שבין רגע נעשית גדול , וואו אתה גבוה ." התפעלה טופז.
" לא , את לא מדמיינת , הגובה שלי הוא שבעים ומעלה." ציין אוראל.
" זאת סתם ההרגשה שלי! " הסכימה טופז.
אימא ואבא של אוראל ותום הופיעו עם אחיעד ומידד , וליגל . " שלום וברכה , מי הם חתני השמחה?" שאלו השניים בחביבות.
" שנינו!" ענה תום במקום שאוראל ישיב.
" וואו , איך אתם גדולים , הזמן טס . " הופתעה ליגל.
" כן , לא להאמין , מה?" התפלא אחיעד והסתכל על מידד שעמד לצידו.
" הם היו כאלה קטנים , תראה עכשיו איך הם גדלו מאז." עלז מידד.
" מה יש , מידד , אתה מתרגש , רוצה שאביא לך ממחטה?" שאל אחיעד בחיוך מתגרה.
" מה פתאום ?!" התבייש.
" אל תתבייש , זה טבעי!" קרא אחיעד בחיוך.
" אני לא מתרגש , זה לא אופייני לי כלל , כל הרגשנות הזאת." הניף מידד את ידו בביטול.
" דוווקא אני רואה שהמעמד הזה משפיע עלייך לטובה ! אתה מתחיל להיות מודע לרגשותיך." חזר והדגיש אחיעד.
" לא." הוסיף מידד ושתק.
" בואו נמשיך בחגיגות יום ההולדת " עצרה אותם ליפז.
" טוב ," ויתר אחיעד.
" תעזוב אותו בשקט , אחיעד! " הגנה עליו טופז .
" אסור לצחוק , מה יש, אתם כבדים?" התרגז ונאנח.
" זה לא מצחיק , יש לך הומור רע! " עקצה אותו טופז.
" בחייכם , שחררו קצת , החיים יפים , לא ככה?" קרא אחיעד בקלילות.
" כן , אבל יש גבול לכל תעלול." קסם הביטה בו במבט מתריע.
" את צודקת." הסכים אחיעד לבסוף.
" אני סוגר את הפה יפה ולא מוציא מילה , כמו ילד טוב אני." קרא אחיעד בצייתנות.
" מצוין." קראה קסם ודממה.
" אני רואה שאתה מיישם את הדברים." מילמלה קסם.
"טוב שאת רואה." קרא אחיעד ברצינות.
" בוא נמשיך במסיבה , נעבור לאחוליי ברכות ." חתמה ים.
" טוב , אני מאחלת לתום ואוראל , שיישארו כמו שהם , ויעלו בסולם המעלות מעלה מעלה, וידעו שגם ברגעים הקשים צריך להתמודד בכל זאת." אמרה ליפז בחיוך.
" ואני רוצה לראותם תמיד מחויכים ומרוצים מהחיים. כמו שליפז אומרת , צריך לעלות למעלה ולהשתפר בעבודת המידות." מימלה טופז במתיקות.
" אני אאחל להם שרק יראו ברכה במה שהם עושים , שידעו שהחיים קצרים ולנצל כל רגע עד תום." אמרה ליגל בקצרה .
" אנחנו נאחל להם הרבה שמחה ובריאות , שידעו לאהוב את מה שיש . שיהיה להם במזל טוב, ונתראה בשמחות." קראו אחיעד ומידד ביחד.
" ברכה יפה אבל מתומצתת מדיי. אני רוצה לאחל לכם , אחים יקרים שלי ואהובי הנפש שלי , הרבה הצלחה בלימודים ובכלל בחיים , תורך , ים!" היא הגניבה מבט קצר לעבר ים.
" טוב , אני לא יודעת מה לאחל , כל הברכות והאיחולים כבר נאמרו . ואני רק אוסיף ואומר שהלוואי שתסיימו את התיכון בהצטיינות וזהו." אמרה ים על רגל אחת.
" אמן , כן יהי רצון." אמרו אוראל ותום ביחד.
" ואנו נאחל רק ברכה והצלחה במעשה ידיהם." אמרתי בשם כל הכיתה שלי.
" ומה איתך , טולי?" שאלתי אותה במבט מלא פליאה.
" אוראל ותום היקרים , אני אאחל לכם שתגשימו את משאלת לבכם , ושתדעו שברגעים הקשים גם לדעת לשאוף לפסגה , כי זה מבחן האמת." דיקלמה טולי.
" תודה לך טולי , תודה לכולם , למי שאירגן את מסיבת ההפתעה הזאת , לא צפינו לה מאחר אני ואוראל לא אוהבים הפתעות." קרא תום בהמון רגשות תודה והערכה.
" מי שיזמה והגתה את הרעיון של מסיבת הפתעה בעבורכם זוהי סהר, תודו לה." הפנתה תכלת את אצבעה לעבר סהר חברתה , שהסתכלה עליה בחיוך שובב.
" באמת, את זאת שיזמת את מסיבת ההפתעה שלנו?!" הופתע תום.
" כן , רציתי לשמח אתכם." אישרה סהר וחייכה.
" והצלחת! למרות שאני לא אוהב הפתעות ." התלהב אוראל.
" סהר , כל הכבוד , לא ידעתי מזה." הודה תום בחיוך השובב שלו.
" זה העונג שלי , ונתראה בשמחות." איחלה סהר מכל הלב.
" אני מאחל את אותו הדבר בעבורך , והלוואי שתמצאי מישהו שיאהב אותך , כי מגיע לך מישהו הוגן וישר ." אמר תום בהתרגשות.
" תום , ברצוני להגיד לך משהו לפני שניפרד." אוראל התקדם לבדו לעבר מגורי הבנים. סהר ותום נותרו בקפיטריה .
" תום , אני לא יודעת מאיפה להתחיל , כאשר הכרתי אותך מזו לראשונה התחלתי להרגיש דברים כלפייך , והתאהבתי בך , ואני רוצה להציע לך שתהיה החבר שלי , מה דעתך?" קראה סהר בהתרגשות.

" אני לא יודע מה לומר , בלבלת אותי לגמרי . גם את מוצאת חן בעיניי , ואני מסכים בלב שלם , שנינו מרגישים ורוצים להיות ביחד." אמר תום בחיוך.
" אני אוהבת אותך , תום , אתה הכול בעבורי , " קראה סהר ונישקה אותו.
" סהר , רציתי להגיד לך ש.. " פתחתי את הדלת והצצתי פנימה. סהר ותום ביחד? חשבתי בצער. לראות אותם יחד שבר את ליבי לשניים.
רצתי משם היישר למגורי הבנות בוכה ונסערת. תכלת וקורין היו שם , הן נבהלו וחיבקו אותי .
" מה קרה לך , שיר? דברי איתנו , מאמי ." אמרו השתיים בדאגה.
" ראיתי את סהר ותום ביחד. למה הוא איתה?" שאלתי בעצב.
" סהר ותום?! סהר זה מכבר חודשיים מאוהבת בתום והם ביחד?! אולי כך היה צריך לקרות. ולמה זה מפריע לך שהם זוג?" שאלה תכלת בעניין.
" כי אני אוהבת אותו," אמרתי בלי חיוך.
" טוב , תני לשניים להיות מאושרים . איזה יופי , זוג חדש זה עתה נולד." קראה תכלת בנחת.
" למרות שהוא נמצא איתה. אני לא אוכל לשכוח אותו." אמרתי בהתנצלות.
" אהבתם והייתם ביחד, היה מה שהיה , קרה ביניכם מה שקרה. " ניסתה קורין לשכנע אותי לשכוח את תום.