לשאוף לפסגה – פרק ארבעים ושתיים

פרק מ"ב
" את צודקת." הסכימה קורין.
" מה אמרתי לך?!" הצטדקה תכלת.
" לא , באמת . סהר תצטרך להתייצב לשיחה עם ניצן , המדריכה שלנו." חשבה בקול.
" יש לה ביטחון עצמי גבוה. אני מכירה אותה עוד בגן ומהבית ספר יסודי." אמרה תכלת בחיוך עדין.
" אני חושבת כמוכן." הודעתי לתכלת בחיוך.
" שירוש , מה את , ליצן?" גיחכה אוסי.
" לא הבנתי את הבדיחה." הסתכלתי עליה במבט מלא פליאה.
" את לא רואה שאת הפכת להיות בעצמך בדיחה." קראה אוסי בציניות.
" אדום וסגול? מה קשור? מה את בקרקס?."אוסי צחקה צחוק מתגלגל.
" לא יודעת , לא הסתכלתי בראי וכבר ידעתי מראש מה אני רוצה ללבוש. אני לא יודעת להתאים צבעים." הוספתי בכנות.
" תמיד יש פעם ראשונה . את צריכה לידך סטייליסטית צמודה , קחי את טולי , היא יודעת לעשות תסרוקות וללמד אותך איך מתחילים עם בנים." הסבירה אוסי.
" אני מאמינה ביופי טבעי. מסתפקת במה שיש ולא מבקשת שום דבר נוסף." הצהרתי.
" מה עם קצת איפור, סומק ,שחור בעיניים וכבר תראי איך יסתכלו עלייך אחרת." הגיבה טולי.
" לא תודה , אני מעדיפה את מה שיש לי." אמרתי בעקשנות.
" מה שיש לך? את צריכה לשאוף ליותר , תראי את העיניים הכחולות שלך , את יכולה להיות דוגמנית – על ולהרוויח כסף." אמרה טולי בהפנוט.
" זה סתם זוהר ונוצץ. אני נערה פשוטה ששואפת להגיע למקום הכי גבוה בהר ולא פחות מזה." אמרתי בהשתוקקות.
" את מתכוונת לעולם הזוהר? אז כנראה העולם הזה לא קוסם לך. " הבינה טולי לבסוף.
" לא כנראה. בטוח שהעולם הזה לא מתאים לך." חיזקה קורין את דבריה את טולי.
" את יפהפייה אמיתית , את זקוקה לנסיך שמחכה לנסיכה , אהובת ליבו." פנטזה טולי בקול מתוק.
" אני רומנטית והציפיות שלי גבוהות והלוואי שאביר חלומותיי יגיע כבר." חייכתי חיוך חולמני.
" לא אוראל ולא תום מתאימים לך. לדעתי , מתנאל הוא הגבר היפה וטוב לב שבעולם, התלמיד החדש. אבל לצערי הוא תפוס וכרגע תכלת היא החברה שלו. שנשדך ביניכם?" חייכה טולי .
" לא לעולם לא. מתנאל הוא החבר שלי . שיר היא החברה הכי טובה שלי. ולעולם היא לא תאכזב אותי. היא לא תעשה לי כזה דבר." התנגדה תכלת , לכך שטולי ניסתה לשדך ביני לבין מתנאל.
"אל תגיבי כך . רק העליתי הצעות . מה עם אליעד , חבר של תום ואוראל." חשבה טולי בקול.
" לא , הוא לא הטעם שלי." מיהרתי לשלול.
" טוב .. איזו עייפות." אמרה קורין באנחה.
" מה יש, את עדיין צעירה וצריך שיהיה לך כוח." העירה טולי.
" כן, אני מסכימה איתה . " קראה טולי בהסכמה.
" באיזה הקשר?" שאלה קורין נבוכה .
"שאת צריכה שיהיה לך הרבה כוח." חזרה אוסי על מה שטולי אמרה.
" עכשיו הבנתי." קראה קורין.
" טולי , את דומה לבובת בארבי, שיער חום שטני גולש , ועם המגפיים הוורודים שלך , זה לוק מושלם." אמרתי בהתלהבות.
" תודה על המחמאה , המייק אפ מביוטי קר אכן עוזר לי לעור הפנים שלי." הסמיקה טולי וחייכה את חיוך שופע הביטחון שלה.
" מצוין , מתי תורנו לעלות על הבמה ולשיר?" תמהה טולי.
" אחרי הנאום של המנהלת." ענתה קורין.
המנהלת העבירה מבט אל סביבותיה והוסיפה: " ומקווה אני בכל ליבי שתהא זאת שנה מבורכת בהצלחות ובהמון מיצוי כישרונות גבוה ביותר. אני מפנה את האיחולים אלה לשכבת ז' החדשה, שרק החלה את דרכה בפנימיית אומנויות. בהצלחה לחדשים וגם לוותיקים, ושנהיה לראש ולא לזנב. אמן ויהי רצון ונזכה לראות בבניינה של ירושלים מאוחדת ומלוכדת." הכריזה בקול צלול.

היא הגתה כל מילה ומילה בהטעמה.
כל הקהל פרץ בתשואות קולניות.
" ועכשיו ייעלו לבמה , בנות שכבת ח' , וכך גם הבנים. בשיר " לשאוף לפסגה" של שיר שכתבה והלחינה אותו, קבלו אותן אחת , אחת לבמה." אמרה בקול חגיגי.
*

קמתי לעבר הבימה, ליבי פעם בהתרגשות. פחדתי שאעשה בושות מול עיני כולם.
בעקבותיי , עלו טולי , תכלת , סהר וקורין. התחלתי לפתוח את הפה שלי ושרתי בקול רם. פעם ראשונה שלי מול קהל של מעל 70 איש. ושרה את השיר שחיברתי והלחנתי.
הוכחתי לעצמי ולכיתתי שהכול אפשרי ושהשמיים הם הגבול.
" הנתיב כולו שלך , תצליח ותהיה אחוז עונג.." שרתי בקול נלהב.
" יש עליות וגם ירידות, וגם לפעמים מעידות. לשאוף אל הפסגה , אל ההר הכי גבוה. להגיע הכי רחוק שאפשר." טולי שרה בצווחה.
המשכתי לשיר בנחת. אוסי הביטה בי בקנאה גלויה והפריעה לה לראות שכולם אוהבים אותי.
קורין שרה בקול ולא הבחינה כלל במבטיה של אוסי.
אוסי התבלבלה והפסיקה לשיר. היא ירדה מהבמה בריצה לעבר היציאה מאולם הספורט.
כולן המשיכו לשיר כאילו הכול מתנהל על מי מנוחות.
הבנים הצטרפו אף הם , תום החל לנגן בפסנתר. הוא ידע לשיר באוקטבות גבוהות ולסלסל בקולו המופלא.
" יש לך קול יפה!" חייכתי אליו בביישנות.
תום לא השיב ודמם.
אוראל שר בקולו העדין והמתוק. למרות היותו ביישן ושהיה לו פחד מפני קהל. הוא עמד בשירה בגבורה ושר כמו זמר מקצועי.
התלהבתי מהקול הפעמונים שלו ולא יכולתי להסיר את עיניי ממנו.
טולי שרה בקולה המלאכי והמלטף. שנדמה , כאילו היא בלעה כינור בשלמותו.
הסתכלתי עליה מהצד, וגם התפללתי בליבי שהיה לי מעט מהאומץ הלב של טולי.