לשאוף לפסגה- פרק ארבעים ושלוש

פרק מג'
" שירוש, את מפתיעה אותנו כל פעם מחדש." קראה קורין בהתפעלות.
" איך היה לשיר פעם ראשונה מול קהל? איזה יופי! התגברת על פחד הבמה שיש לך! וזרמת עם על הבנות ושרת! שיר, אני גאה בך!" פניה של טולי קרנו מסיפוק ומשמחה.
" תודה!" חייכתי לכולן בטבעיות.
" מה זה תודה? מה זאת הרצינות התהומית והכבדות. תעמדי ישר ואל תלכי לנו כאילו בלעת מטאטא שלם. תהיי טבעית ונינוחה כפי שאת! ואל תתכנסי בעצמך כאילו שאת איזו מסכנה.." העירה לי טולי בחריפות.
"מה? לא ידעתי שעד כדי כך. זה יפריע לך." השבתי בהתנצלות.
"מה שמפריע לי , שאת מקטינה את עצמך. יש בך כל כך הרבה עושר והמון צבעים , למה את לא מראה אותם? למה להנמיך ציפיות ממך על מה שאת יכולה מאשר להתאמץ. את חושבת שהכול בא לי בקלות?" השיבה טולי בהתפרצות זעם.
"לא, לי אישית הכול הולך באופן איטי, קשה לי להיפתח בגלל שאני ביישנית, זה הכול." אמרתי בביישנות.
" לכל אחד קשה , אבל מתמודדים עם הקשיים ומנצחים למרות כל הסיכויים. " ענתה טולי בדעתנות.
" טולי צודקת. אני מסכימה איתה. " קראה תכלת.
"לא יודע מה איתכן, אבל אני מתקדם למגורים. דוד ומתנאל , בואו!" תום פסע לעבר היציאה מאולם הספורט, כשדוד ומתנאל הזדנבו אחריו .
*
" שיר , זזנו? היכן כולן?" היא הרימה את מבטה והסתכלה סביבה.
" כן , שאלה טובה , איפה שאר הבנות? אולי הן התקדמו מזמן ולא חיכו לנו?" תמהתי בפליאה.
" לא נראה לי. בואי נתקדם. סהר מחכה לנו שם." זירזה אותי תכלת וביחד יצאנו חזרה למגורי הבנות.
" סבבה. " אמרתי ורצתי להדביק אותה בהליכתה.
" יש לנו אחר כך טקס חניכה." הזכירה לי תכלת כשחזרנו למגורי הבנות.
" אהה. באחת עשרה." עניתי לה בביטחון.
*
" שלום לשתי חיות המחמד, איפה קולר הקשירה של תכלת?" עקצה אותה אוסי.
" בתיק." אמרה סהר בקלילות , מנתבת את השיחה למחוזות אחרים.
" סהר , את באה, כן? " פנתה אליה תכלת בחביבות.
" בוודאי , מה נשמע? , שיר , איך מתאים לך ורוד. את יודעת , שזה עושה אותך יותר מוארת ושמחה." החמיאה לי סהר.
" תודה." הודיתי בחיוך.
" שלום לחדשות ולוותיקות, מה קורה?" יהלום שלפה את החיוך הכי זוהר שלה.
" מדברים על החמור , והנה הוא הגיע!" אמרתי בקרירות.
" אני יכולה להלוות את תכלת לרגע . אני מוכרחה לשוחח איתה לכמה דקות , אפשר?" אמרה יהלום בגנדרנות.
" כן , היא בחינם , אני מסכימה." קראה סהר בציניות.
יהלום יצאה עם תכלת לעבר חלל המסדרון.
" תגידי , טוב לך עם מתנאל?" חקרה אותה יהלום.
" מה קשור? אם באת במטרה לסכסך בינינו, אין לך סיכוי . כי אני ומתנאל מאוהבים מאוד. ואם תעזי לעשות משהו לאחד מאיתנו , יש לך עסק איתי." איימה תכלת על יהלום.
" חמודה , רק כדי לרענן את זיכרונך מתנאל מעוניין בחברתך שיר. כדי שתפקחי את העיניים ומהר מאוד. אל תתני לשיר סיכוי. " ניסתה יהלום לסכסך.
" לא יכול להיות! שיר היא החברה הכי טובה שלי! ואין מצב שהיא תאכזב אותי. אני מכירה אותה יותר טוב ממה שאת אומרת , את מקשקשת שטויות." המשיכה תכלת לומר בנחת.
" בואי . אני אראה לך איזו סוג של חברה היא?" חזרה והדגישה.
" מה כל זה?" הציפה אותה בשאלות.
" מכתבים ששיר טמנה לו בתיק. וכל זה עשתה מאחורי גבך! הנערה מאוהבת , ברור שהיא רוצה את החבר שלך. מה את אומרת?" יהלום חייכה חיוך נחשי.

" אם זה שקר שלך , אני לא מאמינה עלייך , את שקרנית. את לא דוברת אמת. דעי שלא ניצחת. שיר היא החברה הכי טובה שלי. ולכן אני לא אשתף איתך פעולה בניסיון להעליל עליה שהיא הטמינה בעצמה את המכתבים בילקוטו של מתנאל. נקודה. סוף פסוק." אמרה תכלת בביטחון.
" חבל . כי את תגלי בסוף שזה נכון." הוסיפה יהלום בערמומיות.
" לא חבל , שיר לא מסוגלת לשקר ובטח שלא להיות נאמנה לחברה שלה. וזהו." חתמה תכלת והותירה את יהלום עומדת כועסת וזועמת. יהלום הביטה סביבה בחוסר רצון להיות המפסידה.
תכלת חזרה לחדר מבולבלת ונסערת.
" שיר , זה נכון ?" היא בהתה בי במבט שוטם.
" תכלת . אין לי מושג מה את רוצה ממני. מה כל המכתבים הללו?" אמרתי בתוקף.
" רק תגידי לי למה שיקרת לי. את מאוהבת במתנאל בסתר ?" שאלה בחשד.
" ברור שלא. את יודעת , שאני לא מסוגלת לעשות כך." אמרתי בביטחון.
" לא נראה לי. מתנאל הוא החבר שלי. חשבתי שאת חברה הוגנת . אבל לא. את כמו האחרות." הוסיפה תכלת ברוגז.
" לא , תכלת! את יודעת שזה לא נכון! אני החברה הכי טובה שלך." חזרתי והתעקשתי. רדפתי אחריה כשהיא ירדה במדרגות.
" אני לא יכולה להיות בטוחה בכלום. איך יהלום אמרה זאת כאילו זאת הבשורה." קראה תכלת בספקנות.

" יהלום? היא שקרנית. שום דבר שהיא מוציאה מהפה שלה לא אמיתי וכנה. לפחות תנסי להקשיב." התעקשתי.
" היא דאגה להבהיר לי זאת היטב. שאת לא חברה טובה ונאמנה. זה הכול." אמרה תכלת ונבלעה בתוך המסדרון.
" אוח, למה הכול מסובך?" הוספתי בייאוש מוחלט.

" כי את דואגת לסבך את הדברים בעצמך. " אמרה לי מישהי בחיוך סתמי.
פסעתי לעבר חדר מס' 1 , מתנאל ואני התנגשנו. " אפשר לדעת למה תכלת בוכה? מה עשית לה?" תקף אותי בשאלות.
" לא יודעת , בעקבות השיחה שלה עם יהלום אולי היא שטפה לה את המוח בזה שאתה מעוניין בי. למרות שזה לא נכון." נחפזתי להגיב.
" מה היא אמרה לה? מדוע היא אישרה שזה נכון שאני מעוניין בך ושנראה לה שאת מטמינה מכתבי אהבה בילקוטי?. אל תדאגי , שיר . העניין ייפתר בקרוב." הבטיח מתנאל.
" אני לא יודעת , לא ענייני. אני לא המתווכת של אף אחד. תפתור את זה עם תכלת ושניכם תדברו." הוספתי בהחלטיות.
" את צודקת בהחלט. אני ותכלת מאוד מאוהבים. את הולכת לחדר? אני בא איתך." מתנאל פסע בעקבותיי.
*
תכלת בכתה וסהר הרגיעה אותה.
" מה אם זה נכון? מתנאל החל לגלות עניין רב בשיר ? שיר היא החברה הכי טובה שלי ואין מצב שבעולם שהיא תשקר לי כך. מסכנה , איך שהתנפלתי עליה בצעקות. " נכמר ליבה של תכלת מרחמים עליי.
" לא טעית , היא אכזבה אותך והיא הוכיחה שהיא לא יודעת מה זאת חברות אמת. זו הבעיה שלה , לא שלך. את בחורה מדהימה ויש בך כל כך הרבה מה להעניק לאחרים. את לא צריכה אותה. תכלת , את לא זקוקה לה. ומתנאל , תיפרדי ממנו." ייעצה סהר.
" למה? אני לא רוצה להיפרד ממנו. מתנאל הוא אהבת חיי. הוא החיים שלי , הנשימה שלי. ושיר, היא החברה הכי טובה שיכולה להיות. " אמרה תכלת בחום.
אני ומתנאל נכנסנו לחדר . " היי, תכלת וסהר," קולי התערבב עם קולו של מתנאל.
" שיר , מאמי שלי , תסלחי לי על שצעקתי עלייך ככה. זה לא היה בכוונה . נלחצתי שמא מתנאל החל להתאהב בך. " הצטערה תכלת ועטפה אותי בחיבוק חם.
" זה בסדר , אני מבינה אותך." אמרתי בחיוך מבין.
" לא , שירוש! אני לא בסדר שניגשתי אלייך כך. תוכלי לסלוח לי?" שאלה ונעצה בי מבט מצטער.
" בטח." השבתי בביישנות.
" חיים! אין! אני מטורפת עלייך , את גדולה מהחיים." עלזה תכלת.
" תכלת , איך ייתכן שתאמיני למישהי שאיננה דוברת אמת ותתני לה לסכסך בינינו? איך נתת לקרות? " שאל מתנאל בחוסר הבנה.
" יהלום היא לא בחורה טובה , היא מתנשאת מעל כולם ומחשיבה את עצמה כטובה ביותר. ונוהגת להיות דורסנית ולפגוע בבני אדם אחרים. " העמידה תכלת את הדברים על דיוקם.
" יאללה , נשיקה!" הריעה סהר בניצחון.
" כן , תתקרב אליה , המופע חייב להימשך , בייבי!" אמרתי בחיוך.
" את סולחת לי?" שאל מתנאל בסלחנות.
" בטח שכן!" חתמה תכלת ומתנאל נישק אותה.
" כמה רומנטי ! גם אני רוצה!" קראתי בצווחה נלהבת.
" אתה כמעט בולע אותה." אמרה סהר בדעתנות.
" אחת אפס, גול!" הכריזה אוסי בשמחה.
" אני אוהבת אותך , תתרגל לשמוע את זה! כל יום אני אשגע אותך ואצעק לכולם שאני מאושרת ." התענגה תכלת.
" אני אוהב אותך כל כך , את לא מתארת לעצמך ! אני האחרון שרוצה לראותך בוכה." אמר מתנאל בחיוך ונישק אותה.
סהר צילמה אותם באייפון שלה. הסתכלתי עליהם מוקסמת ומהופנטת. רציתי גם שיהיה לי חבר משלי.
" תאמרו צ'יז ותחייכו למצלמה , בדיוק , ככה , תעמדו זה לצד זו. נפלא , תמונה מהממת , ועכשיו , תסלחו לי , אני הולכת ללהק את שניכם לסוכנות הדוגמנות." קבעה סהר.
" סהר , את לא הולכת לעשות זאת. " התנגדה תכלת.
" כן , שניכם דוגמנים מלידה. תסתובבו רגע , אני רוצה לראות איך אתם בתנועה." התלהטה סהר וצילמה מספר תמונות בבת אחת.
" מספיק! " קטעה אותה תכלת .
" למה? אתם מהממים ומקסמים ביחד!" אמרה בהתלהבות.