לשאוף לפסגה – פרק ארבעים וארבע

פרק מ"ד
הסתכלתי על שניהם בחיוך. " איזה זוג חמוד! " אמרתי בהתרגשות.
" כן ,אהה?" סהר הפנתה את מבטה לעברי.
"עוד אחת שחושבת כמוני . שיר , את לא מסכימה איתי שמדובר בזוג מנצח?" היא חייכה אליי חיוך עדין.
" כן , בטח!! תכלת ומתנאל לנצח!" אמרתי בניצחון.
"שיר , מה נהיה? נצטרך להזמין רופא אם מצב רוחך ימשך כך, אהה?" שאלה סהר ברכות.
" אני בסדר." חייכתי אליה וניסיתי לשכנעה שמצב רוחי מצוין.
"אוקיי , מה דעתך שנלך לטקס החניכה של הודיה ואחר כך בהפסקה נציע את עצמנו כמתמודדות לאודישן ' כישרון נולד' . נכון שזה נשמע מבטיח ומצליח?" הכריזה סהר בחגיגיות.
" ממש , אני כישרון נולד!" אמרתי בגיחוך וצחקתי.
" מה אכפת לך , תנסי , לא תפסידי כלום , נכון , תלתולית?" היא פנתה אל תכלת בחיוך חצי שמח , חצי מגחך.
" באמת , תנסי. " ניסתה תכלת לשכנע אותי.
" טוב, נו.." קראתי בהכנעה.
" את לא חייבת , אני לא הכרחתי אותך." צחקה סהר.
" אני באמת רוצה…" אמרתי בכמיהה.
" את באה , עוד חמש דקות הטקס מתחיל." דחקה בי סהר.
" כן , אל תברחו לי , סבבה?" אמרתי בחשש.
" מה פתאום?! שיר ?! ככה את מכירה אותנו , אין בעיה!" קראה סהר בשובבות.
" לא, נגעתי בנקודה רגישה, מה?" קראתי בשעשוע.
" גם אני בא עמכן , בנות." קם מתנאל ממקומו .
" להתראות , חדר!" קראו סהר ותכלת ביחד.
" לי יש רעיון פיצוץ, מה דעתכן שנקים להקת בנות משלנו ונציע אותה לאודישנים של ' כישרון נולד'?" הציעה סהר מרצונה שלה.
" בחלום הלילה ובצאת הכוכבים , ואיך תקראי ללהקת הבנות שלך?" התנגדה תכלת.
"ורוד, וללהקת הבנים אתה מתנאל יחד עם תום ואוראל וגם דוד. אופטימיות. זה יכול להיות מגניב?" חייכה סהר בהתלהבות.
" בהחלט ," הסכים מתנאל.
" בואי שירי, צריך להתייצב באולם הספורט." קראה סהר בלחץ.
היא משכה בידי ופסעה בעקבות תכלת ומתנאל שכבר הגיעו לאולם הספורט שתי דקות לפניהן.
*
" תום- תום! מה נשמע?" שאל אותו מתנאל בעניין.
" בסדר, אחי . מה קורה?" חייך תום וטפח על שכמו.
" מתמודדים , מה לעשות ? שלא יהיה גרוע יותר." שלף מתנאל תשובה קלילה היישר לאוויר .
" כן, אה? שלא נדע מטומאה! לא יודע , יום ראשון אני נוסע לצלילה באילת! אני מקווה שאני אשרוד אותה , אני בוכה מכל דבר , מסרטים. אני רואה כרישים ומתחשמל מפחד." אמר תום בחשש.
" אל תדאג. אני בטוח שתעשה מאמץ ותתגבר על הפחד שלך מצלילה." אמר בקול מלא תקווה.
" אני מקווה. אוראל , בוא הנה! תגיד שלום למתנאל ! אבל בקול רם." פנה תום לאחיו התאום , אוראל.
" היי , אחי , מה המצב? " הרים אוראל את עיניו לעבר מתנאל.
" ברוך השם כל יום! ישתבח שמו לעד! ואיך אתה, חבוב?" שאל מתנאל את אוראל בחביבות.
" טוב מאוד." ענה אוראל בקצרה.
" יש לך כבל מיוחד שאתה מחבר אותו לחשמל?" גיחך מתנאל.
" כן , מאחוריי. כל הזמן אני מטעין את עצמי אוטומטית למצב רוח אביבי במיוחד." זרם תום.
" טוב, שנשב?" מתנאל נפנה להביט בו.
" כן , אחי! הולך להיות שיעמום מוות." הודיע תום בקול מלא צער.
" אוף, כמה זמן יארך הטקס הענתיקה הזה?" התעצבן אוראל.
" שעה וחצי בערך. תגיד לי מתי להתעורר , לילה טוב , צ'יקוס, אני הולך לישון!" קרא תום וכעבור שתי דקות נרדם.
" תום , נו! תתעורר , יא חבוב הבנאדם עייף . מה נעשה?" התייאש מתנאל ותום החל לנחור.
" אוי לא , שוב אנו שבים לזמירות של שבת , תענוג!" קרא אוראל באנחה. הוא אטם את אוזנו בגב ידו הימנית.
" מה יש?" הביט מתנאל על אוראל במבט שואל.
מתנאל הניח יד עדינה על כתפו וניסה לעוררו. תום לא הגיב ולא ענה.
טקס החניכה החל בהקראת פרקי תהילים על פי סדר אותיות שמה של הודיה.
כולן עמדו ומלמלו בלחש את פרקי התהילים.
סהר נרדמה עוד לפני שהחל הטקס. אני ותכלת שישבנו זו לצד זו, הבטנו הסקרנות לעבר קידמת הבימה.
קורין , אוסי וטולי הקשיבו לפרקי התהילים וחזרו אחריהם בעל פה.
סהר חיכתה שהצלצול הגואל יציל אותה והטקס ייגמר.

אך הדקות נראו כנצח. סהר נחרה ולא נעורה. היא היתה מותשת ועייפה מאוד.
לאחר שעה וחצי , יצאנו החוצה כדי לראות את הגן שנחנך לזכרה של הודיה. הגן נראה כפיסת גן עדן , עם ספסלים ירוקים ומשובחים.
*
לאחר שהטקס תם ונשלם , אני , תכלת וסהר החלטנו להירשם לתחרות ' כישרון נולד'. למרות שבהתחלה תכלת התנגדה לכל זה בגלל שהיא חושבת שאין לה קול יפה. ניסיתי לשכנעה שכן תירשם לתחרות ונקים להקת בנות משלנו. תכלת הביטה בי בכעס וסהר בחיוך בלתי מובן. טולי , שהייתה אחראית על ההרשמה לתחרות , עמדה בפתח כיתה ח' המקבילה. ובסמוך אליה , היה שולחן ערוך בחגיגיות לרגל פתיחת האודישנים עם השופטות של "כישרון נולד" נויה , נאווה תהילה ומיכל. הופתענו למצוא שם את תום , אוראל דוד ומתנאל. גם הם מצטופפים בטור הארוך שהשתרך מאחוריהם.
" היי!" קראתי לעברם בשמחה.
" חבל שבאתי, לדעתי אני לא יודעת לשיר, מה אני עושה פה?" אמרה תכלת בהצטערות.
" זה לא חבל , תראי , את מגשימה את החלום שלך. שמעתי אותך שרה ולדעתי יש לך קול יפה ומהמם." ניסיתי לעודדה.
" שיר , אל תתייחסי אליה , היא רצתה את זה לא פחות ממני.!" קבעה סהר.
" אחרי הבנים יגיע תורנו , מה נשיר , בנות? נו תחליטו כבר אין לנו הרבה זמן?! מה דעתכן על מה עושה אותך יפה של וואן דירקשן. זה יהיה מהמם." סהר פנתה לעברנו וביקשה את דעתנו עם איזה שיר לבחור לאודישן מוצלח. .
" אני חושבת על " משהו ממני" של הראל סקעת , נכון שזה מגניב?" אמרתי בקול נלהב.
" זה לא יפה , לדעתי " אהבה קטנה" של שירי מימון יותר טוב מכל השירים שהעליתן עד עתה!" הציעה תכלת.
" לא נכון , מה גורם לך להיות יפה של וואן דירקשן וזהו. אתן מסכימות איתי?" שאלה סהר בלא חשש.
" בהחלט , הגענו להחלטה משותפת שזהו השיר שנעלה איתו לאודישן." הסכימה תכלת .
הגיע תורם של להקת אופטימיות לעלות וסולן הלהקה שלהם היה תום בלוי הפסנתר עם קול הפעמונים שלו. הם עלו בשיר " כולם רוקדים עכשיו" של היי פייב . נדהמתי לשמוע את קולו הייחודי של מתנאל. הסתכלתי בהתלהבות על תום ואוראל , התאומים הזהים, שבלטו ביכולות הואקליות של שניהם.
קולותיהם של מתנאל ודוד היו הרבה יותר עדינים ושקטים משל אוראל ותום. אוראל שהתבייש מעט שנחשף בקולו, והביט בשופטות במבט נבוך ומעונה. אחיו תום שפזז והשתחרר על הבמה וניגן על הקלידים בכזאת פשטות . אוראל המשיך לשיר בקול צלול וענוג למרות שהתבלבל ושכח את המילים בגלל פחד הבמה שלו.
" הוא שר כל כך יפה!" קראתי בהתלהבות.
" נכון? תום הכי יפה מבין התאומים . הו , איזה חמוד ומצחיק!" קראה תכלת בהערצה.
" אני רוצה להציע לו חברות , אני מאוהבת בקול שלו, הוא מרגש ברמות מטורפות, וואי איזה עיניים מעלפות." סהר קפצה בעליזות.
" כן אה? מה עם מתנאל , יש לך כבר חבר, לא?" הזכרתי לתכלת.
" יש לו עיניים תכלכלות – ירקרקות. הוא מדליק . אני רוצה להיות החברה שלו." חייכה אליי תכלת.

" לא , הוא הנער המבוקש ביותר בפנימייה. יש לו הרבה מחזרות. קשה להיות בליגה שלו. את תצטרכי להתחרות גם עם בנות יפות אחרות. לא כדאי לך להיכנס לתוך התסבוכת הזאת של התאומים הזהים." קראתי באזהרה.
" אל תדאגי. אני אזהר. את כבר ממוחית בזה. כי שניהם היו בני הזוג שלך. תודה שאת מעדכנת אותי , אבל לידיעתך, אני מאוהבת בבן אדם אחד וזה מתנאל." אמרה תכלת בחיוך מלא אהבה.
" תכלת , אני מתכוונת ברצינות גמורה למה שאני אומרת , אני לא צוחקת , תום ואני היינו מאוד מאוהבים. ולכן אני לא רוצה שתיפגעי." קראתי בדאגה.
" זה בסדר. המסר הועבר היטב. עכשיו תירגעי." קראה תכלת בקול מרגיע.
" טוב , נפגעתי מהם מאוד בעבר. העניין הזה מאוד רגיש כשמדובר בי. גם אוראל וגם תום עשו עליי תרגיל , ומאז נהיה בינינו נתק מוחלט , חוץ מלהיות ידידה שלהם אני לא קרובה אליהם רגשית." הוספתי באיטיות.
" שיר , הבנתי. עכשיו הדבר שחשוב לי יותר מהתאומים זה לשיר ולעבור את האודישן בשלום. כי אני חוששת שאזייף או משהו." הצהירה בכנות.

" אתן בטוחות שאתן מוכנות לאודישן כמו שצריך?" שאלה אותנו סהר ליתר ביטחון.
*

כשהגיע תורנו , אני , תכלת וסהר עלינו לאודישן עם השיר " מה גורם לך להיות יפה" של וואן דירקשן. רוב האודישן עבר בהצלחה אדירה. ולקראת סיום , תכלת הזילה דמעה והתרגשה מעט, היא עמדה מול הקהל עם דמעות בעיניים.
סהר עלזה וקראה לעברנו : " הידד לנו , עברנו את האודישן כמו שרציתי, תכלת , היית טובה יותר ממה שחשבתי. כל הכבוד על המאמץ." קראה בשמחה.
"לא חשבתי שלא אעבור, אם להיות כנה , אני מרגישה טוב עם עצמי שהצלחתי להתגבר על הפחד הזה של לשיר." קראה תכלת בסיפוק עצמי גבוה.
" לעומתכן , זו היתה בעבורי הצלחה מסחררת. לדעתי ,אני הפתעה סמויה לעין שהולכת ונפתחת יותר ויותר." השבתי בקלילות.
" כן אה? האמת לא ידעתי שאת אוהבת לשיר , אבל לא תיארתי לעצמי שתפתיעי אותי ככה. זה לא היה צפוי." השיבה תכלת בקול מופתע.