לשאוף לפסגה – פרק ארבעה עשר

פרק י"ד
הצצתי מעבר לכתפיהן ולא הצלחתי לראות את מי היא בדיוק צילמה, התיישבנו זו לצד זו . אני וטולי החלפנו מבטים . המשכנו להתרכז בחגיגה שלשמה התקבצנו שלושתנו יחד בקפיטריה. " מה אתן תרצו להזמין מקופלת או כיףכף , או שניהם ביחד?, " שאלה טולי בקצרה ," נרצה את שניהם ביחד, " קולי התערבב עם קולה של קורין. טולי לא הצליחה לשמוע את שתינו ביחד. " או קיי , אין בעייה , אני אלך להזמין לכן מקופלת וכיףכף , הולך?, " אמרה טולי בחיוך. " הולך!" השבנו יחד בחיוך ובחיוב .

" שיר , את יודעת לשם מה התקבצנו יחד דווקא בקפיטריה ולא בשום מקום אחר? " שאלה אותי קורין ," בגלל ההצלחה שלנו בבחינות שהיו עד כה , ואני כה מאושרת!, את יודעת מה? אני מאושרת !" אמרתי בצהלה. " נכון , ואכפת לך ממה שהכיתות הרגילות אומרות כי אנו הצלחנו הרבה יותר מהן . אני שמה פס על כולן ולא אכפת לי מה הן יאמרו. " אמרה קורין בנינוחות .

טולי חזרה והביאה איתה חבילת ממתקים גדולה שהספיקה ליומיים. " טולי , מה זה? " לא התאפקתי ושאלתי. " ממתקים , לשלושתנו בלבד. " אמרה טולי וחייכה , " נהדר , ונחלוק אותה עם יתר הבנות וכאלה? " שאלתי אך היא הנידה ראשה לאות שלילה. " לא , החבילה כולה ברשותנו אך ורק לשלושתנו, חבילת הממתקים לא נועדה לחברות כיתתנו. " השיבה טולי בחיוך קונדסי ולא הבנתי מהו פשר חיוכה ," למה את מתכוונת?" שאלתי בקול לא קול. " באנו לקפיטריה לא בשביל להתעסק לחלוק עם מישהו את החבילה הזאת , אלא בשביל לחגוג על שרשרת הציונים ועל המאמצים שבזכותם הגענו למצוינות יתר , מה דעתכן? יש לנו מיליון סיבות לצהול. ולא לשקוע בדכדוך. שמעת אותי שיר?" אמרה טולי בחיוך. " בטח שכן . מה שתגידי ," אמרתי והסמקתי . זללנו את תכולת הממתקים ולא הותרנו דבר.

עליתי עם שובי במדרגות המוליכות לקומה השנייה , מגורי בנות אגף א'. הגעתי לחדר מס' 1 ונכנסתי.
נזכרתי ביהלום ,שמחתי התפוגגה בבת אחת משום שתהיתי אם יהלום באמת חברת אמת שלי ולא מנצלת את תמימותי למזימותיה. כי פקפקתי ביהלום . לא האמנתי שיש לה מוניטין של נערה כנה וישרה ודוברת אמת. בחנתי את עצמי: האם יהלום ראויה להיות חברה שלי או שעליי לנתק את קשרי עימה לתמיד. האם יהלום יכולה לגרום לי להאמין לה באמצעות שקרים ותחבולות שכל החברות הזאת אכן מסוגלת להחזיק מעמד לאורך זמן. למעשה יהלום היא לא החברה הטובה שלי , היא השתמשה בי כדי להשיג רכילויות לוהטות בנוגע לבנות שכבתי. היא היתה גורמת לי" לבלוע" כביכול את כל הדברים היפים שהיא אמרה לי בנוגע לערך חברות אמת. היא הציפה אותי בהבטחות שווא ואז שהיתה צריכה לעשות משהו למעני , צחקה על חשבוני והשפילה אותי בנוכחותן של בנות כיתתי . היא אפילו לא טרחה לכתוב פתק התנצלות על ההשפלה שנאלצתי לעבור באשמתה.

התגנבתי בחשאי אל מגורי הבנים , תום נעמד מלפניי , ניסה ללכוד את תשומת ליבי, " בו!" הוא צווח כהד , הסתכלתי עליו בבעתה , לבסוף אמרתי : " תום!" אמרתי דרך נזיפה ולא חייכתי, " שיר , אני מוכרח לך וידוי : המכתב שקיבלת אז אני כתבתי לך אותו ,מכל הלב!" אמר תום בקול מהורהר , " איזה וידוי? מה?" קראתי בפליאה ולא הגבתי דקה ארוכה , " שיר , את מוכרחה להאמין לי, אני כתבתי לך את המכתב , האמיני לי, או קיי ? " אמר תום בנימה משכנעת , " מה זה אמור להביע?" לא הודיתי שנבהלתי באמת והמשכתי לרעוד , " מה כל אני אוהב אותך וכל זה, תום , זה המכתב הכי יפה שיכולתי לקבל מעודי מנער מתוק כמוך!" אמרתי והתרגשתי . " תודה על המחמאה ," תום כל כך הסמיק ששיערו סמר אף הוא מחמת התרגשותו.
" אין בעד מה ," הסמקתי וחייכתי , " שיר , את אהבת את הפתק שכתבתי עבורך.?" שאל תום בהתרגשות," כן , מאוד." קראתי נפעמת .
תום התקרב אליי , אני נרתעתי לאחור ולאחר מכן התקדמתי שני צעדים לעברו , " שיר, " פנה אליי תום בחיוך שובב ועיניו התכולות ננעצו בי בחיבה ," אני באמת אוהב אותך ,שיר," הצהיר תום בכנות ," אני יודעת ," הזכרתי לו בחיוך , " איי, ורציתי לתת לך משהו בהפתעה," הוסיף תום בנימה פיקנטית , " מה זה ? , תום , תגלה לי מהו?" קפצתי כילדה קטנה ונרגשת ," אין מצב , אני לא מגלה לך דבר , הפתעה נשארת הפתעה! " הוא פסע לחדרו , והביא איתו וחזר אלי עם כלוב ובתוכו תוכי גדול ומלמל דברים , " מה , זה תוכי מדבר ? בשבילי ? " קראתי , אחוזת תדהמה ," כן , תוכי מדבר, נכון שווה לחכות להפתעה?" אמר תום בעיניים בורקות ," ודאי שכן , תודה לך " השבתי וצחקקתי . הסתכלתי על התוכי הלבן בעיניים רטובות ונרגשות כאחד ," תום , זה המתנה הכי טובה שקיבלתי , תודה לך ," השבתי בחיוך מסמיק . " מה את פוחדת מתוכים? , או ליתר דיוק , מה קורה לך , שיר?" שאל אותי תום בפליאה . " יש לי ניסיון רע עם תוכים . בייחוד עם בעלי החיים," אמרתי לתום בקול רועד . " לא נורא, את תתרגלי לכך , " השיב תום בקלילות. ואני חייכתי אליו בביישנות . " מדוע יש לך ניסיון רע עם תוכים? למה את מפחדת מהתוכי המדבר?" שאל אותי טום ונעץ הי מבט בוחן . " כי הרגתי את התוכי שלי , יותר נכון , חיבבתי אותו יתר על המידה ," אמרתי חדורת נקיפות מצפון. " ובגללי , התוכי שלי נמצא שרוע מת בגללי , הוא מת בגללי ! אני רצחתי אותו !" אמרתי ורגשות האשם הציפו איתי .