לרוץ.

זה יכול קצת להפחיד.. אבל זה בסדר לפחד.
בשביל להשיג משהו שאף פעם לא היה לנו, אנחנו צריכים לעשות משהו שאף פעם לא עשינו, לצאת מהדרך הבטוחה ,
המוכרת , כי זאת לא דרך, זה מבוך.
ללכת שוב פעם ושוב פעם בדרך המוכרת והטובה , זה לחזור בדיוק על אותם טעויות וצעדים ולצפות שמשהו ישתנה,
איך בדיוק אנחנו אמורים להגיע לנקודה שונה ככה ?
וזה יכול קצת להפחיד.. אבל זה בסדר לפחד.
בשביל לעשות משהו מיוחד, צריך לרוץ , ליצור שביל חדש, ולסגור אותו כשאתה מסיים , בשביל שלא תוכל לחזור עליו שוב.
צריך לרוץ , ולהבין את כל הדברים בדרך, אבל לרוץ.
כי מה יש לנו להפסיד ?
עדיף לעשות מעשה שהתחרטת עליו, מאשר לא לעשות משהו ולהתחרט שלא עשית אתזה ,
כי את זה אי אפשר לתקן.
וזה יכול קצת להפחיד.. אבל זה בסדר לפחד.
אבל עכשיו באמת.. מה יש לנו להפסיד ?
מה עדיף? לדעת שאתה הולך לנסות, ויש לך הזדמנות לקבל אתזה , והזדמנות שווה לאבד את זה,
או לוותר מההתחלה ולקבל את זה שיש לך רק הזדמנות לאבד את הדבר הזה.
דברים לא זזים לבד , אז כנראה שצריך להזיז את הרגליים ולהתחיל לזוז .