לצבוע ילדה שקופה פרק 7

קרן הייתה ב"היי" כל הערב. היא פשוט ישבה על המיטה וחשבה על רן. איזה בחור, איך אומרים? מממ… חמוד! על מי היא עובדת? קרן אהבה את רן וזה ודאי.

למחורת קרן התגנבה לחדר של אחותה הגדולה, רינה. לרינה כבר היה חבר. קרן ראתה אותה מתנשקת כמה פעמים, אבל היא לא רצתה לרדת לרמה הזאת! היא פשוט רצה למשוך קצת את צומת ליבו של רן, זה הכל!
קרן לקחה אודם ורוד. צבעה האהבה. טוב, צבע האולי ממ… חיבה?
קרן מרחה שיחבה של אודם. היא אף פעם לא מרחה אודם ובהתחלה קצת יצאה לה מהשפתיים, אבל היא מיהרה לנגב ולנסות שוב.
קרן רצה להסעה, היא לא רצתה שאימה או אביה יראו אותה עם אודם ויגידו משהו שנון כמו: "או! פתעום גברת צעירה!" או "אז מה קרן, מי הבחור?"
קרן עלתה על ההסעה. למזלה הרע הילה ישבה במושב הקידמי והביטה בקרן בתיאוב עמוק, איך רן אוהב את קרן ולא אותה? היא חיפשה פגם בדמותה של קרן ומיד ראתה: "תראו תראו! הרוח רפעים שמה אודם. איזו צבועה!" ואז היא רקנה לעבר קרן ולחשה: "את באמת חושבת שפשוט תסימי אודם וישר תתקבלי לחיי חברה?! חה! אוי, קרן, קרן, קרן. את אף פעם לא לומדת. מי שמטמזמזת עם רן מצידי מתה! תפשיקי לעשות דיבוק על כולם, רוח שקופה שקמותך!"
קרן ירדה מהאוטובוס בבית הספר ורצה לשירותי נשים. היא מרחה את כל האודם על הסווצ'ר החדש שלה. היא לעולם לא תישתלב או תנשה לקחת חלק בחיי חברה. היא שקופה. לא ורודה, לא ירוקה והיא מקווה שגם לא שחורה. היא פשוט היא.
קרן החליטה למרוח את כל הצבעים ולשפוך אותם במים שבשירותים. זה נגמר.