למות-חוויה של פעם בחיים

פגשתי פעם איש, שאמר לי : "אני הולך למות יום אחד" הנהנתי בנימוס והמשכתי בחיי. אבל המילים לא יצאו מראשי. אני הולך למות יום אחד,אני הולך למות יום אחד. כולנו נמות יום אחד, לא? אבל היה משהו שונה בטון שלו, הוא לא היה עצוב, וגם לא שמח, הוא לא היה קודר, ולא משועשע. הוא אמר את זה כעובדה. וככה צריך להתייחס לזה, כעובדה. כולנו נמות יום אחד,ולמרות שמוות זה תמיד עצוב, ותמיד קשה, בסך הכל צריך להיזכר, שכשאדם אחד מת, הוא מפנה את מקומו לאדם אחר. העולם מורכב ממעגלים, ואחד מהם הוא המעגל של חיים ומוות. חיים ומוות, סוף והתחלה. אף אחד לא יוכל להתקיים בלי השני. אז לפני כמה זמן איבדתי מישהו שהיה יקר לי מאוד. ולמרות שכבר חלף זמן מה, זה עדיין צורב. אבל למדתי כמה דברים בשנותיי הקצרות, ואחד מהם, זה אל תרחם על המתים-תרחם על החיים. כי יותר קשה מלמות, זה כשמישהו שקרוב אליך מת. אז כמו שכתוב בכותרת, למות זה חוויה של פעם בחיים!