למדתי (תקופה שעברתי)

היי רציתי לספר לכם את התקופה שעברתי במשך החודשים האלה.
אז מאיפה להתחיל?.
אני יתחיל מאהבה הראשונה שהייתה לי. אז ככה הייתה לי "אהבה" ראשונה, אהבתי אותו באמת, נלחמתי עליו, הצטערתי על דברים שלא הייתי צריכה להצטער. הוא גרם לי לחשוב שהוא באמת אוהב אותי. הוא לא הפסיק להגיד לי אוהב אותך. ההייתי מאושרת. אבל גיליתי שזה לא מושלם כמו שזה נראה, גיליתי שחייתי בשקר. הוא פגע בי המון כשההיינו ביחד. ואז הגיע רגע הפרידה הרגשתי כל כך מושפלת ופגועה. זה כל כך כאב לי, אף אחד לא הבין אותי, היו רגעים שהרגשתי לבד.
רציתי אפילו להעלם. הימים שלי עברו בלעדיו, הלב שלי נשבר, ההייתי נזכרת ברגעים שלנו ביחד, ושאלתי את עצמי איך הוא וויתר על זה?. כי הוא לא באמת אהב אותי, בהתחלה אשמתי את עצמי, אבל היום אני יודעת שהוא אשם, הוא שיחק לי ברגשות. כמה שהנפילה הייתה חזקה, קשה, וכואבת. כך היום אני יותר חזקה. למדתי לא להתאהב מהר, לא להאמין לכל מילה שיוצאת לבן אדם מהפה, למדתי לא להיות תמימה, למדתי לעמוד על שלי, ואפילו למדתי לשלוט ברגשות שלי. ולמדתי להביט בעיניים ופשוט לשקר, זה כל כך קל לזרוק מילים ולא להתכוון אליהן. היום אני יותר חזקה, אני אפילו צוחקת ומחייכת