לכל החיים..

21/08/2016 565 צפיות תגובה אחת

לכל החיים…
פרק 1+2:
פרק 1: הקדמה
*מבוסס על סיפור אמיתי!*
זה קרה לפני כמה חודשים שבוע לפני יום הולדת 13 שלי…. בחנוכה
אבל קודם כל נחזור ללפני 14 שנה נולדתי תינוקת קטנה וחמודה גדלתי וגדלתי ואנחנו מדברים על התקופה שכבר הייתי צריכה ללכת לגן חובה
*גן חובה*: במהלך כל השנה לפי מה שאני זוכרת היתה לי חברה שאני בחיים לא אשכח מיכל קראו לה. מיכל ואני היינו חברות ממש טובות היינו ביחד כל הזמן גם אחרי הגן וגם כשהיא עלתה לכיתה א ואני נשארתי עוד שנה ואז יום אחד נותק הקשר ומאז זה בקושי שלום ברחוב אבל עזבו את זה…. בשנה הראשונה שלי בגן טסתי אני אמא שלי ואחותי הגדולה לאיזו ארץ אחת שאמא שלי למדה בה במקרה רכשתי את השפה של הארץ הזאת וידעתי לדבר אותה וגם להבין היום כבר הכל נשכח בקיצור חזרתי מחו״ל ואמא שלי ליוותה אותי לגן ופתאום כשהגעתי אמא שלי אומרת לילדים: ״מי רוצה לשחק עם ליה?״ וכולם משום מה לא ברור למה אמרו: ״אני אני״ והתחילו לשאול אותי שאלות על השפה שרכשתי אמא שלי טוענת שאני ממש התביישתי אני זוכרת שאני לא התביישתי ושאני פשוט לא ידעתי
טוב חפרתי מספיק נעבור לפרק 2:
פרק 2: כיתה א:
מאי: ליה יש לך מחק?
אני: כן קחי
מאי: אולי אני יבוא אליך מתישהו?
אני: סבבה אני יתן לך את המספר של אמא שלי ואמא שלך תדבר עם אמא שלי
מאי: טוב
כעבור שבוע:
מאי: ליה אפשר עיפרון?
אני: כן קחי
מאי: אולי אני יבוא אליך?
אני: אמא שלי באה לאסוף אותי אז נגיד לה שתדבר עם אמא שלי
מאי: טוב
*אמא שלי הגיעה*
אמא: מאי את רוצה לבוא לליה?
מאי: כן
אמא:זה המספר שלי תגידי לאמא שתדבר איתי טוב?
מאי: טוב
כיתה ו;
מאי: ליה לכי מפה את מפריעה לחבורה שלנו סגרי את הדלת ותעופי
שתקתי והלכתי….
במהלך כל השנה אני שמעתי: ליה עופי מפה,ליה לכי מפה וכו….
עבר עלי הרבה בכיתה ו אבל גם את זה עוברים….
כיתה ז בית ספר חדש כיתה חדשה אנשים חדשים.
במשך 4 חודשים בתחילת שנה:
׳ליה קומי ליה קומי ליה קומי..׳
אני: מה קרה?
קארין: קחי המורה חילקה דף
אני: אה תודה
המורה: ליה תבואי אלי בסוף שיעור
אני: טוב המורה
סוף שיעור:
המורה: ליה זה לא יכול להמשך ככה השינה הזאתי בשיעור זה לא פעם ראשונה תקשיבי עוד פעם אחת את תשני לי בשיעור אני יאלץ להעביר אותך שתהי אצל המנהלת בזמן השיעור
אני: אוקיי סליחה המורה זה לא יקרה שוב
הפסקה:
אני: וואי איך אני צמאה ואני חייבת לשירותים
קארין: נו אז לכי
אני: כן….
בבית-
אבא: ליה את לא יכולה להרדם ככה בשיעור להרדם זה אומר לשים פס על המורה
אני: כן אבל אני לא שולטת בזה
אבא: אז תשתדלי לשלוט בזה
יום למחרת:
אני: אמא יש לי בחילה אני יכולה לא ללכת היום לבית הספר
אמא: ליה תלכי כמו גדולה יהיה בסדר
~כל היום~על הפנים…
אני: אמא את יכולה לבוא?
אמא: לא מצטערת
בבית~ ישנה (סבא שלי אצלנו כי סבתא שלי בחול)
סבא: מה קורה לה למה היא כל הזמן ישנה?!
אמא: אני לא יודעת
סבא: לדעתי שתישאר מחר בבית ביחד איתי
אמא: טוב
יום למחרת אני בבית…. מרגישה נוראא
אחותי: ליה מה קורה?
אני: לא טוב
אחותי: תקשיבי יש לנו הצפה בבית ספר אז אני יגיע עוד 10 דקות
אני: אהה יופי
אחותי: טוב ביי
אני: ביי
יום שני עבר ,שלישי עבר,
יום רביעי:
אמא: ליה מחר את כבר תוכלי ללכת לבית ספר את מרגישה יותר טוב
אבל לא סיפרתי לכם פרט חשוב: כאב גב
את הכל אני יפרט בפרק הבא


תגובות (1)

לא היה מובן בכלל. ההקדמה בכלל לא דומה להקדמה ויותר מדי דיאלוגים בלי שום תוספת. בכל זאת אשמח לקרוא את הפרק הבא

22/08/2016 14:41
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך