Feelings-ניסיון

נכנסתי לחדר שלי ושל לארי, וקפאתי. הוא היה עם ראשו בין רגליה של אישה ברונטית ומלאה קלות. נרתעתי לאחור ודמעות צרבו בעיניי ללא אזהרה. לארי הרים את ראשו והסתכל בי בעיניים רחבות. הלכתי למזוודה שהייתה מיועדת לירח הדבש שלנו. גרפתי את כל הבגדים שלי לתוכה והכסתי את כל התיקים, הדברים מהשירותים, הנעליים והכל.
רצתי לסלון וחטפתי את מפתחות הרכב שלי. במהירות הרמתי את החתולה האפורה-לבנה שלי והכנסתי אותה לכלוב שלה.
"מלי! מליסה! חכי!"
"לך תזדיין!" צעקתי ויצאתי מהדלת, גוררת את הידית הארוכה של המזוודה. נכנסתי למעלית של הבניין הדל ולחצתי על הכפתור של "כ", כניסה.
ראיתי את פניו מגיחות מהדלת ולצתי על כפתור הסגירה. ברגע שהיא נפתחה בקומת הכניסה הכנסתי את המזוודה במושב האחורי ואת הכלוב של פופיק
(כן, ככה קוראים לחתולה. תתמודדו) במושב הקדמי, מחליקה לצד הנהג.

התנעתי את המכונית ונסעתי במהירות לבית הקפה האהוב עליי. השארתי את המזוודה בפנים ואת הכלוב של פופיק הוצאתי, נועלת את המכונית וממהרת להיכנס למקום המחומם, יושבת על כיסא לצד שולחן בפינה וקוברת את ראשי בין ידיי, מתייפחת.
עמדנו להתחתן!
עוד כמה זמן הממזר היה ממשיך עם זה?!
שימות.
"היי, את בסדר?" שמעתי קול מעליי והרמתי את ראשי.
——————-
אזזז?!?!?!
להמשיך?!?!