לילי הצעירה ~ הקדמה
לילי טיילה בגני הארמון הריק והמפואר, היה יום שטוף שמש, הגנן הידידותי, שהיה החבר הכי טוב שלה – גזם עצים והיא לא יכלה לעשות כלום, אז היא זמזמה לעצמה שיר נוגה שכתבה, ״… בצאת הכוכבים, שרים האוהבים, ומתפללים שהעולם יתהפך על צירו ולא יחזור לאחור. כמו מקודם.״
בשלב מסויים הראש שלה כאב, היא הרגישה באיזשהו מקום חולשה ענקית ולא התפנתה לנשום סדיר. ״כואב.״ היא יבבה וקרסה על הרצפה. הגנן הבחין בה ומיד נעצרה נשימתו.
הוא ידע מה קרה לה.
״ג'ייסון,״ היא מלמלה אליו כשהיא עוצמת את עיניה חזק וחושקת את שינייה.
״מה ילדתי?״ הוא שאל ברתיעה והרים אותה כדי להביא אותה לבית החולים. היא נתנה לו להרים אותה ומיד הכל התכסה שחור, היא הצליחה למלמל, ״תעזור לי.״
תגובות (14)
דבר ראשון: זה קצר מדי ומהיר מדי.
היית יכולה לעשות ככה:
" לילי התעוררה לקולות הציפורים שעל עץ האשוח, והחלה לרדת לגנים כשהיא עדיין מנומנמת…" ולתאר את כל מעוראות היום עד הרגע הזה. (של ההתמוטטות)
אני לא יוודעת מה עוד לכתוב חוץ מתמשיכי!
זה היה בעבר פרולוג,
לא נידבתי יותר מידי מידע…
הפכתי את זה להקדמה כי רציתי להתחיל מאחרי אותו זמן ולא מלפני.
אני אמשיך בקרוב. תודה על ההערה.
נשמע יפה ומעניין תמשיכי ❤️
תודה לך ♥
היודשש. רותמיתה הסיפור נשמע ממש ממש מעניין אבל. תעשי יותר ארוךךך פליזושששש. אבל תמשיכייייייייחח
זו הקדמה קצרה, הפרק הראשון יהיה הרבה יותר ארוך.
אני אמשיך ממש בקרוב.
רותמידה? את קצת נסחפת ♥
רותמיתה*
חחחחחחח את לא מעדיפה את הכינויים שיש לי לאחרים חחחחחח
וואי נשמע ממש יפה!! ברוכה הבאה לאתר ומבטיחה לך שאת תהיי אחת הכותבות המוכשרות פה.
אוהבת המונים ואת תמיד יכולה לפנות אליי לכל שאלה ועזרה. אני תמיד אנסה לעזור.
אוהבת, פירפיר
תודה רבה לך =)
נחמד, נחמד, מסקרן בהחלט.
תודה רבה :)
אהבתי מאוד, נראה שהסיפור הולך להיות מאוד יפה.
אשמח אם תקראי את הסיפור שלי
תודה :)
אני אשתדל לקרוא.
העלתי פרק חדש.