לחיינו

אני עומד מול הברמן
לא באמת יודע מה אני רוצה לשתות הערב
אני רק יודע שאני רוצה להרגיש טוב יותר
פחות לשלוט בעצמי ולחשוב כמה שפחות

הגעתי כבר להבנה עם עצמי שכשמסביבי שותים
אני צריך לשתות
אחרת יהיה לי קשה להנות
אם אני לא שותה
אני נכנס עם עצמי לאלפי מחשבות מיותרות
כאשר מסביבי כולם נהנים
ואז אני גם ה"לא זורם"
וגם ה"לא נהנה"
טועם משני העולמות

אז כמה שוטים ואני בתוך זה
נהנה
לא חושב יותר מדי ובעיקר משלם יותר מדי
לאט לאט מתרגל לטעם הדוחה של הוודקה
ועוד יותר לטעם של ה"מה לעזאזל אתה עושה? אתה לא יכול להנות גם בלי זה?"
התשובה לעצמי כרגע היא לא, מהוססת ומנוגדת למה שאני מאמין בו
במשך שנים האמונה שאפשר להנות ללא חומרים משני תודעה דבקה בי
היא הייתה הגב לפחד שלי מההשפעה של האלכוהול עליי
אבל היא תופסת פתאום פחות תוקף כשאני רואה שאני מרגיש טוב אחרי כמה לגימות של וודקה

בכל זאת המחשבות לגבי כמה שזה אידיוטי חוזרות גם אחרי שאני שותה
אבל אז זה כבר מאוחר מדי
כי כבר שילמתי
וכוס דוחה של וודקה כבר בידי
אז לחיי חיים נטולי מחשבות
לחיינו.