לחיות מחדש

המזג אוויר היה קריר בנויורק, השמיים היו אפרוריים, התחיל לרדת גשם גבי ידעה שאליה למצוא מחסה, הרי כבר שרדה דברים קשים יותר.
בנויורק יש הרבה אנשים מסכנים לכן גבי הייתה בטוחה שזה כלום שהיא לא סובלת והיא בסדר אבל האמת הייתה שהסיפור חיים שלה היה קשה במיוחד, אבל היא לא ידעה משהו אחר, היא הלכה והלכה בכלל לא שמה לב לאין היא הייתה כל כך עיפה ורעבה היא הייתה כמעט בלי שכבות הרי איך אפשר למצוא בפחים משהו מחמם אין לה כסף אין לה מחסה כלום.
היא המשיכה ללכת תשושה כל כך עד שלבסוף פשוט נפלה על הריצפה ואיבדה הכרה״ ״ילדה , את בסדר?! ריצ׳ארט, ריצ׳ארט נירא לי שהיא התעוררה ״ קול מהדהד נישמע באוזניה של גבי, גבי חשבה שחלמה אך לא, היא התעוררה פתחה את עיניה לאט, לאט היא הסתכלה סביבה זה היה בית יפה חדר נעים ומסודר מעולם לא זכרה הרגשה כל כך נעימה ועוטפת, המיטה הייתה גדולה והיה באמצע החדר שנדלייר כל כך גדול כל כך יפה מצד ימין היה אחו מחמם עם סלון שנירא מזמין במיוחד.
אף פעם גבי לא ראתה חדר כל כך יפה ומפואר…
הקול נישמע שוב:״ ילדה? את ערה? את בסדר?״
גבי הסתכלה לא הבינה מי מדבר אליה היא הסתובבה לצד השני וראתה גברת אלגנטית עם כובע סגול שמלת פעמון ומגפיים שניראות יקרות מאוד.
גבי:״ מה איפה אני? מי את?״
הגברת התיישבה על המיטה ואמרה בקול שקט ״
״אני גברת קאמפ אבל את יכולה לקרוא לי ברי. מצאנו אותך בין פחי האשפה של ביתנו
היית מעולפת וביקשתי מריצ׳ארד המשרת שלנו, להביא אותך הבייתה הגברת נעצה מבטים בילדה המסכנה והקטנה והשתתקה.
גבי נעצה עיניים בגברת
ולבסוף הגברת שאלה את גבי:״ בת כמה את?״
אממ בת 11 נירא לי״ הגברת עדין לא הבינה את גבי ומה קרה לה לכן הסתקרנה ושאלה:״ איפה את גרה דובשנית?״
אהה אני בזמן האחרון יושנת ברחוב בפינת הגרילין 2 בסמטה הקטנה״. היא ענתה.
בזמן האחרון? ברי חשבה מזאת אומרת מה היא נודדת? ואז ברי נזכרה שהרחוב הזה הוא רחוב פשע וגרים בו אנשים חסרי בית.
מסכנה הילדה היא חשבה ולבסוף אמרה:״ את יכולה להישאר כאן דובשנית עד שנמצא את הוריך״..
הילדה היססה לספר את סיפורה אבל ידעה שאין לה בררה.. לכן אמרה ״: אין לי הורים.. משאני זוכרת את עצמי אני מחטטת בפחים וגרה ברחובות אנשים נחמדים נותנים לי אוכל ויש אישה אחת גברת אינדליק היא לפעמים באה מביאה לי בגדים ישנים ואוכל חם, היא דווקא נחמדה.. זהו זה החיים שלי בערך.. אבל אני יכולה ללכת? אני בסדר באמת״.
הגברת חשבה לרגע, ואמרה:״ איך אמרת שקוראים לך?״
״ גבי״ היא ענתה
״ הבנתי, חכי כאן שניה אל תלכי״
הגברת יצאה מהחדר ותוך 15 דקות היא חזרה עם מגש מלא בכל טוב גבינות משובחות, ביצים, סלט גדול, ביקון, טונה מיץ תפוזים סחוט, עוגה בחושה ושוקו חם עם מלא קצפת ומרשמלו מעל.
גבי בחיים לא ראתה כל כך הרבה אוכל! היא הייתה המומה הגברת התקרבה עליה בחיוך עם המגש ונתנה לה אותו.״
״את יודעת שהגבינה הזאתי באה ישר מהעז שלנו ושהחלב טרי מהפרה״ אמרה ברי.
גבי שתקה.
״ תאכלי, תאכלי הגברת הפצירה בה. גבי הייתה רעבה מאוד והאוכל היה חם ונירא טעים והשוקו החם פשוט להזיל ריר עליו גבי לא ידעה במה להתחיל הכל נירא טוב ולבסוף התחילה בהכי טעים עוגה בחושה ושוקו חם״
את יכולה להישאר כאן בינתיים ״ ברי אמרה

-כעבור שעתיים-
״ואז פשוט מצאתי אותה שרועה על הכביש עכשיו היא כאן אני חושבת שהיא יושנת עכשיו..״
סיפרה ברי לבעלה על המקרה״
בעלה של ברי דון קאמפ איש חזק שרירי וגדול מנהל עסקים מצליח שער חום גבוהה נאה..
דון חשב לרגע ואז אמר: "אז מה את מתכננת לעשות איתה כאן? צריך לקחת אותה לבית היתומים״
ברי חשבה לרגע הרי היא בעצמה הייתה בבית היותומים והיא סבלה היא לה חיים קשים עצובים.. היא לא רצתה שעוד מישהו יסבול חוץ מזה תמיד רצתה ילדה ולא יכלה ללדת אף פעם כי הייתה עקרה… אבל היא ידעה שאין בררה היא לא תוכל להשאיר את
גבי המסכנה בביתה.. וגם ככה דון לא רוצה ילדים היא לא רצתה להקשות עליו ברי הינהנה ועלתה למעלה לחדר האורחים שם ראתה את גבי ישנה..״
עבר יום עבר יומים וברי כבר הייתה צריכה לקחת את גבי לפנימייה היא נכנסה לחדרה ופשוט ישבה..היא כבר התחברה לילדה הזאת היא הייתה חמודה קצת שובבה ומאוד חכמה למרות שלא למדה בבית ספר״ גברת קאמפ רצתה מאוד לדאוג לה לבית חם ואוהב ולהשכלה היא מאוד רצתה לשאול את דון שוב עם היא יכולה להישאר ולהיות בתו הבת שלה אך ידעה שהוא נחוש בדעתו.
למחרת בבוקר היה זה היום שגבי הייתה צריכה ללכת לפנימייה ברי הייתה כל כך עצובה היא נקשרה לגבי המון וגילתה שהיא ילדה מדהימה ומיוחדת היא חשבה שיהיה לה קשה בפנימייה הרי גבי לא רגילה לחיים של בית לחיים של משפחה של סדר ומשמעת.
ברי חיבה את גבי חיבוק גדול גדול ואמרה:" אל תדאגי אני עוד אבוא לבקר אותך ואני מקווה שיהיה לך טוב שם".
גבי הסתכלה על ברי מבט ארוך והסתובבה אל דון בכדי לצאת מן הדלת אך אחרי שנייה היא התחרטה רצה אל ברי ואמרה לה" תודה לך! את היית אימא נפלאה.. אני יתגעגע אלייך".
וגבי יצאה מן הבית יחד עם דון וסגרה את הדלת.
הנסיעה הייתה ארוכה מאוד הפקקים היו נוראים..
"אתה יודע ששם ברחוב היה לי מלא חברים צ'אק, סטפן, מילי כולם היו נורא נחמדים.. אני יתגעגע אליהם" גבי אמרה לדון
דון שתק. הוא חשב הרבה על האימוץ של גבי אך הוא לא רצה ששום דבר השתנה הייתה טוב לן כך רק הוא ואשתו בשקט בלי נטל אליהם.
"ואתה יודע ששם למדתי לעשות כל מיני קסמים היה ממש כיף".
דון שתק…
ופתאום נשמע בום!!!

המשך יבוא…